עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/במדבר/טו" (פסקה)

== פסוק יג ==
=== כל האזרח יעשה ככה את אלה וגו' ===
ובהמשך הפסוקים: וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם וגו' כאשר תעשו כן יעשה. הקהל חוקה אחת תהיה לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני ה'. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם. טו, יג-טז. 

הקושיא מבוארת, מדוע התורה טורחת להאריך כאן בארבעה פסוקים שלמים שדינו של הגר הוא כדין כל ישראל, דבר שלא מצינו בשאר כל המצוות אלא דווקא בדיני נסכים.

ומצאתי באברבנאל כאן שהקשה כן בתוך דבריו, וזוהי שאלתו השלישית, ז"ל: מה ראה במצווה הזאת לבאר שהגר יהיה דינו כדין האזרח, ולא זכר ככה בשאר הקרבנות. ולמה נכפלה האזהרה בזה, שאמר "כאשר תעשו כן יעשה" {{ממ|פס' יד}}, ואמר שנית: "הקהל חקה אחת יהיה לכם ולגר הגר" {{ממ|פס' טו}}, ואמר שלישית: "חקת עולם לדורותיכם ככם כגר" {{ממ|שם}}, ואמר רביעית: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר" {{ממ|פס' טז}}, עכ"ל קושייתו.

ובהמשך מיישב זאת, ז"ל: והנה הוצרך לצוות כאן על נסכי הגרים ומנחתם. לפי שכבר התבאר בסדר אמור אל הכהנים שאין מקבלים מן הכותי כי אם עולה, שנאמר {{ממ|ויקרא כב, כה}} "ומיד בן נכר לא תקריבו וגו'" [וביאר המעיר: המשך הכתוב "את לחם אלהיהם", והכתוב משמיע "מכל אלה", היינו מבעלי המומין עליהם דיבר הכתוב קודם, משמע שתמימים מקבלים מהם], ו'לחם אלהיהם' הוא העולה, כמו שאמר {{ממ|במדבר כח, ב}} "את קרבני לחמי לאשי". אבל שלמים לא היו מקבלים מן הכותים, כי לא יאכלו עם הקב"ה וכהניו על שלחן אחד. וג"כ לא היו הכותים מקריבים קרבנות על חטא, כי אין הכותי מחוייב במצוות. אבל נקבל ממנו העולה, לפי שבאה בנדר ונדבה. האמנם הכותי בהקריבו העולה לא היה מקריב נסכים, כי האזרח בלבד היה חייב בהם עם קרבנותיו, לא הכותי. 

ומפני זה הוצרך הכתוב לומר כאן: "כל האזרח יעשה ככה וכו', וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם". רוצה לומר, וכאשר יתגייר הגר, או שכבר התגייר והוא בתוככם, או יהיה לעתיד "לדורותיכם, ועשה אשה ריח ניחוח לה'", לא יעלה בדעתכם שיהיה פטור מהנסכים כאשר היה קודם שנתגייר בהיותו כותי, ומקריב מנחה [צ"ל: קרבן] מבלי נסכים. לא יהיה כן, אבל "כאשר תעשו" בענין הקרבנות והנסכים – "כן יעשה" הגר, מבלי חילוף כלל.

והנה נתן הכתוב שלושה טעמים לחייב, שיהיו שווים ואחדים הגרים והאזרחים בכל המצוות. האחד, מצד הקהל, שהוא ישראל גוי אחד בארץ. ואם הוא כותי [צ"ל: גר] איך יהיו בו תורות ומצוות מתחלפות. השני, מצד האלוה, שהוא אחד ומיוחד ואין בו חילוף עניינים, וכן המאמינים בו ראוי שיהיו באחדות גמורה. השלישי, מצד התורה, שהיא נימוס אחד ומשפט אחד, וראוי שיהיה שווה בכל המאמינים בה. והנה על טעם הראשון, שהוא מצד הקהל, אמר הכתוב: "חקה אחת לכם ולגר". ועל הטעם השני, שהוא בבחינת השם, אמר "חקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהיה לפני ה'", רוצה לומר, שלפניו אין הבדל מכם לגר. ועל הטעם השלישי, שהוא מפאת אחדות הדת והתורה, אמר: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר בתוככם". והותרה בזה השאלה השלישית, עכ"ל הנפלא של האברבנאל.

ומה שיש להעיר על דבריו הם: א. מה שכתב שהגויים אינם מקריבים קרבנות על חטא מכיון שאינם מחוייבים במצוות, יש לעיין שהלא הם מצוות בשבע מצוות בני נח, וא"כ מדוע כשעברו על מצוות אלו בשוגג אינם יכולים להביא קרבן חטאת? ב. לא נתבאר לגמרי עיקר התירוץ מדוע דווקא בענין נסכים כתבה התורה שדין גר כאזרח, והלא יכלו ג"כ לכתוב זאת בקרבנות חטאת או שלמים שאינם מתקבלים כלל מהכותי כפי שביאר האברבנאל, ושהתורה תכתוב שמגר כן מקבלים קרבנות אלו. ג. עוד יש להעיר שבקושייתו הוא מביא שהתורה חזרה ארבע פעמים על הדין שגר כאזרח, ואילו בתירוצו ביאר רק שלשה ענינים בזה {{ממ|=קהל ישראל, הקב"ה והתורה}}. ויתכן שהפעם הראשונה היא עיקר הדין לכשעצמו, ואח"כ מפרטת התורה שלשה טעמים לזה. ואכן דו"ק בדבריו שהפסוקים שהביא שבהם מרומזים שלשת הטעמים, הינם האחרונים, וא"כ אכן הראשון נצרך לגופו. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 10:35, 2 בפברואר 2021 (IST)