עריכת הדף "קרית ספר/שגגות/ז" (פסקה)

== י ==

'''מי ''' שקצר כגרוגרות וטחן כגרוגרות בשגגת שבת וזדון מלאכות שאינו חייב אלא חטאת אחד וטעמא משום דשגגה אחד היא שגגת שבת וחזר וקצר וטחן כגרוגרות בזדון שבת ושגגת מלאכות שהוא חייב על כל מלאכה ומלאכה דתרי שגגות נינהו ונודע לו על קצירה של שגגת שבת וזדון מלאכות קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה פ' כלל גדול מימרא דרבא קצר וטחן כגרוגרות בשגגת שבת וכו' ונודע לו על קצירה וטחינה של שגגת שבת וזדון מלאכו' וחזר ונודע לו על קצירה וטחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות קצירה של שגגת שבת וזדון מלאכות שהפריש עליה חטאת גוררת קצירה של זדון שבת ושגגת מלאכו' שנודע לו אחר כך ומתכפר עמה שהרי בהעלם אחד הם שלא נודע בנתיים וטחינה של שגגת שבת נמי גוררת טחינה של זדון שבת וכיון דעל קצירה וטחינה של שגגות שבת וזדון מלאכות אינו חייב אלא אחת דכולה שגגה אחת היא ששכח שהיום שבת אינהו מגררי בתרייהו קצירה וטחינה של זדון שבת ושגגת מלאכות דאף על גב דהוו תרי שגגות גרירי בתר הני הואיל והוו כולן בהעלם אחת והוי כאכל ב' זיתי חלב בהעלם אחת דאינו חייב אלא אחת ואפילו שהעלמה של שנייה חלוקה קצת משל ראשונה דזו שגגת שבת וזו שגגת מלאכות סוף סוף העלם אחד הוא דלא נודע לו חטאו בנתים וידיעות הוא דמחלקות הילכך חטאת זו שבאה על הקצירה וטחינה ראשונה אתרוייהו קיימא ונתכפרו עם הקצירה כל קצירה שעליו שנעשו בהעלם אחד ועם הטחינה נתכפרו כל הטחינות שעליו כשעשאן בהעלם אחד אבל נודע לו על קצירה של זדון שבת ושגגת מלאכות בתחלה קצירה גוררת קצירה וטחינה שעמה של ראשונה דקצירה וטחינה ראשונה כולו שגגה דשבת הוא וטחינה אחרונה של זדון מלאכות במקומה עומדת וכי מתידע ליה מיחייב עלה כרבא ולא כאביי דאמר טחינה נמי גוררת טחינה דשם טחינה חד הוא ומה שכתב הרב ז"ל וכיון שהקריב חטאת זו נתכפר לו על הכל וכשידעם אחר כך אינו צריך להביא חטאת אחרת קשה דהא משמע התם דלכ"ע כפרות מחלקות וכמו שפי' רש"י ז"ל דדוקא בהפריש קרבן מיירי ואחר כך נודע לו על קצירה וטחינה של שגגת מלאכות אבל לא נודע לו אלא אחר כפרה אין נגררין וצריכין ב' חטאות והרב ז"ל פסק למעלה באכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על הא' וחזר ונודע לו על השני דחייב ב' חטאות כ"ש כשלא נודע לו אלא אחר הפרשה וכ"ש כשלא נודע לו אלא אחר שהקריב קרבן דפשיטא לכ"ע דכפרות מחלקות כדאמר' ואיפשר שהרב ז"ל סובר דדוקא באכל חלב וחלב בהעלם אחד הוא דאמרינן דאם נודע לו בשתי ידיעות דידיעות מחלקות אעפ"י שלא הפריש קרבן עדין וחייב ב' חטאות משום דכיון דנודע לו בשתי ידיעות הוי כשתי שגגות כיון שאכל כל כזית מחתיכה אחת כדא' לעיל אבל גבי מלאכות דשבת דאיפשר דעביד כולהו בשגגה אחד כמו שוכח עיקר שבת שנצטוו ישראל דאפילו עביד כולהו ל"ט מלאכות אינו חייב אלא אחת מה שאין כן בשאר איסורין דחייב על כל חלב שאכל חטאת אחד ועל כל דם שאכל חטאת אחד דכולהו מלאכות גבי שבת חשבינן להו כחדא ולהכי ס"ל לרב ז"ל דאפילו נודע לו בשתי ידיעות ואפילו אחר שנתכפר אינו חייב אלא חטאת אחד כיון דמעיקרא כולה שגגה אחת היא דהיינו שגגת שבת וכיון דבשגגת שבת אפילו בשתי ידיעות אינו חייב אלא חטאת אחת מטעמא דאמרן גררי בתרייהו קצירה וטחינה דזדון שבת ושגגת מלאכו' ואינו חייב אלא אחת אכולהו דחשיב כאלו עשה ארבעת' בשגגת שבת וזדון מלאכות כמו שכתב הרב ז"ל אבל גבי חלב וחלב אי נודע לו בשתי ידיעות הוו כשתי שגגות כיון שאכל חלב וחלב משתי חתיכות כדאמרינן לעיל והיינו דאיפלגו ר' יוחנן ור"ל בחלב וחלב ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני אי חייב שתי חטאות או אחד ולא איפלגו במלאכות שבת דבשבת קאי אלא משמע דאם עשה מלאכה אחת בשבת כגון שקצר וקצר בהעלם א' דזדון שבת ושגגת מלאכות אפילו בשתי ידיעות אינו חייב אלא חטאת אחת אפילו לר' יוחנן דכולה שגגה אחת היא וה"ה קצר וטחן בהעלם א' של שגגת שבת דכולה חדא שגגה היא ואפי' בשתי ידיעות לא מחייב אלא חטאת אחד וגרירי בתרייהו קצירה וטחינה דזדון שבת כדאמ' והיינו בשבת א' דאלו בשתי שבתות ימים שבנתים הוו ידיעה לחלק כדא' לעיל וא"כ מיירי רבא בשקצר וטחן שלא ידע שהיום שבת וידע שהמלאכות הן אסורות ובו ביום ידע שהיה שבת ולא זכר עדין שעשה בו שום מלאכה ושכח שקצירה וטחינה הן מלאכות אסורות וחזר ועשאן בזדון שבת ושגגת מלאכות ונודע לו אחר כך על קצירה של שגגת שבת ולא זכר טחינה קצירה וטחינה ושבקת למימרא דרבא דאיהו דחקה גופה ואוקמה אנפשה. קצר כחצי גרוגרת בשגגות שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר כחצי גרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות הרי אלו מצטרפין שם מילתא דפשיטא להו לאביי ורבא מיבעיא ליה לר' זירא וכו' ונקטינן מאי דאיפשיטא להו לאביי ורבא.