עריכת הדף "סדר הדורות/תולדות הגאון המחבר" (פסקה)

==ו==
'''ו)''' יום ושנת העלותו מאתנו לא נודע גם לנו תושבי מינסק, כי ברבות הימים נמחקו
ממצבת קבורתו השורות האחרונות מיום ושנת מותו, כי רבות בשנים לא שם איש
על לב לתקן את מצבתו ולא נבנה כל אהל על קברו, וזה כחמש ועשרים שנה התעורר
אחד מיראי ה' וחושבי שמו, איש עני ואביון, ר' נח מלמד מאיוועניץ {{ממר|ובסוף ימיו נסע לירושלים
עה"ק}} ומשח מכספו את המצבה בששר, אך לאשר עד העת ההיא היתה שקועה בארץ
נמחקו השורות האחרונות, ואחרי כל עמלו לא עלתה בידו למצוא במצבתו רק את
הדברים האלה: "על דא ודאי בכינא אהני תרי צנתרי דדהבא שסעו למנוחות, ה' הגאון
אב"ד מ"מ {{ממר|באור הר"ת מורה מורנו}} הרב רבי יחיאל בן מ' הרב ר' שלמה, ובנו הגאון
אב"ד מ"מ הרב רבי משה". וזה לפני שנים אחדות התעורר אחד מנכבדי עשירי עירנו
לבנות אהל על קברו ולהציב לו ציון חדש וחרותים עליו הדברים ההם אשר במצבתו
הראשונה בלי תוספת ומגרעת [מלבד שנוסף אחר שמו '''יחיאל''' שלש תיבות "בעל
'''[[סדר הדורות]]'''"], ולא נדע מהציונים רק מקום מנוחתו כבוד, וכי גם בנו הגאון ר' משה
ז"ל אשר מלא מקום הרבנות בעירנו אחריו, שוכן אצלו, הנאהבים והנעימים גם במותם לא
נפרדו. וזה לנו האות כי עד אחרי מות בנו הגאון ז"ל ערך עשר שנים, ומי יודע כמה
שנים עוד אחר זה, לא היה כל ציון על קברו. וגם זה פלא מהפלאות שכתבנו בראש
מאמרנו זה, כי לא קבעו להם בני עירנו לחוק ולא יעבור לעשות לו מזכרת ביום פטירתו
שנה בשנה להזכירו בתפלת אל מלא רחמים לעלוי נשמתו בבתי כנסיות ומדרשות
שבעירנו, ולמצער בבהמ"ד דח"ק גחש"א דפה{{הערה|'''ז)''' באמת נמצא בפנקס הח"ק ברשימת האנשים הנזכרים בתפלת אל מלא רחמים בט"ו כסליו ושלש רגלים בראש הרשימה בזה"ל:
הגאון מו' מ' הרב ר' יחיאל ב"מ ה"ר שלמה ואשתו הרבנית רחל בת מו"ה משה יוסף ובנו מו' מ' משה. אך יום מותו
והיאצ"ט לא נזכרו כי תקנת הח"ק הם רק לעשות אל מלא רחמים ביום ט"ו כסליו ושלש רגלים ולא ביום היאצ"ט, ע"כ לא נזכר
יום היאצ"ט (הרב ראל"ר).}}. ובכן הכל נשכח ולא ידענו עד מה מיום
ושנת מותו, ואין לנו רק ללמוד סתום מן המפורש מה שיעלה לנו אחר החקירה וההוכחה
במקום אחר. והנה זה ברור כי לא נוכל להקדים מותו משנת תק"ו כפי שהוכיח במישור
ידידי הרב ר' אליעזר ליפמן ראבינאוויץ הנ"ל, ממה שהביא בשמות הספרים את ספר
חוקי עזר הנקרא עתה חוקי דרך שנדפס בפעם הראשונה בשנת תק"ו. כן לא נוכל
לאחר זמן הסתלקותו ע"צ היותר רק עד סוף חורף תק"ט, כי ראיתי ביד ב"א הרב הגאון
מו"ה אברהם יצחק משכיל לאיתן אבד"ק סמאלעוויץ ספר כתב יד בשם "משנה ברורה
והלכה ברורה" על מסכת ברכות, מרב גדול מ' אברהם במ' אריה ליב מק"ק מינסק,
ובסוף הספר נכתבו ונחתמו הסכמות בכתבי יד קדשם של ראשי גאוני הדור ההוא, ובתוכם
גם הסכמת הרב הגאון מ' משה היילפרין בעצם כתב יד קדשו מן יום א' ח"י אייר שנת
'''ישר''' יחזה פנימו, ושם לא חתם א"ע משה היילפרין סתם כחתימותיו בפנקס עירנו, כי
אם חתם מפורש משה בא"א הגאון מ' יחיאל היילפרין זצ"ל חופ"ק מינסק{{הערה|'''ח)''' בהסכמתו שם הודיע חבה יתירה להרב המחבר וקראו אלוף נעורי ומיודעי, וכתב
עליו שהוא בן גילו ממש, ומנוסח הסכמתו שם מוכח כי היו אז במינסק גדולי חכמי תורה שכתב ולהיות שכבר קדמוני
כו' והסכימו להוציא לאור החבור הזה ומי יבוא אחריהם, אך להיותי מתושבי וחובשי בהמ"ד דקהלתנו הוכרחתי לשמוע
בקול הורים ומאורים הרים הרסיס להיות גם אנכי מן הנמנים לדבר מצוה כו'.}} ומדלא חתם
א"ע הכ"מ לא נוכל לאחר הסתלקות אביו הגאון המחבר ז"ל יותר מסוף חורף תק"ט
[ומפנקס עירנו נראה כי מת לא יאוחר מן שנת תק"ז, כי בשנה ההיא י"ט מנחם אב
מצאנו כנ"ל את בנו הגאון מוהר"מ היילפרין הנ"ל חתום בראש הפס"ד, ונראה מזה כי
אז כבר מלא את מקומו {{ממ|הרב ראל"ר}}]. ועכ"פ היה מופלג בזקנה והיו ימי חייו בערך פ"ה-
צ' שנים, וימי שבתו על כסא הרבנות במינסק ל"ה-ל"ח שנה: