עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/ט" (פסקה)

== טז ==

'''ויעשה כמשפט המפורש בעולת נדבה בויקרא. ''' במנחות בפרק שתי מדות ובביצה בפרק יום טוב תני תנא קמיה דרבי יצחק בר אבא ויקרב את העולה ויעשה כמשפט כמשפט עולת נדבה למד על עולת חובה שטעונה סמיכה ופרש"י ויקרב את העולה עולת יום שמיני של מלואים שהטיל הכתוב על אהרן חובה ליום קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה ויעשה כמשפט מה משפט אמור בעולת חובה על כרחך כמשפט המפורש בעולת נדבה בויקרא קאמר שכל משפטי עולה ושלמים שם נאמרו ובשל נדבה דבר הכתוב דכתיב אדם כי יקריב מכם משמע לכשירצה שיקריב וכתיב התם וסמך ידו ואתא האי כמשפט דכתיב בעולת חובה ללמד עליה שתטען סמיכה ושאר משפטי נדבה וקשה דאי קרא דויקרב את העולה בעולה שהטיל הכתוב על אהרן חובה ליום שהוא האיל לעולה קמיירי ואף על פי שאמר למעלה וישחט את העולה כו' חזר ושנה בו כדי להודיע שעשה אותה כמשפט האמור בעולת נדבה לסמיכה ולשאר משפטי נדבה כדפירש רש"י אם כן עולת העם לא נזכרה במעשה כלל ולמה נזכרו כולם והעולה לא נזכרה ועוד מנ"ל לרש"י לפרושי קרא דויקרב את העולה בעולת אהרן דלעיל ולא בעולת צבור כפי סדר הקרבנות שכתוב תחלה חטאתו ועולתו ואחר כך אמר ויקרב את קרבן העם והתחיל בשעיר החטאת של העם ואחר כך אמר ויקרב את העולה שהיא עולת העם ואחר כך ויקרב את המנחה ואחר כך וישחטו את השור ואת האיל של שלמי העם. ושמא י"ל דרש"י ז"ל שפירש קרא דויקרב את העולה בעולתו של אהרן לא בעולת העם כפי סדר הקרבנות היא משום דקשיא ליה דאי בעולת העם קמיירי תקשה הא דתנן במנחות בפרק שתי מדות כל קרבנות הצבור אין בהם סמיכה חוץ מן הפר הבא על כל המצות ושעיר המשתלח רבי שמעון אומר אף שעיר עבודת כוכבים ואלו עולת צבור דיום שמיני אינה מן המניין אבל מקושיית היכי מצי יליף עולת יחיד של דורות מעולת העם של שמיני שהוא של צבור עד שאמרו למד על עולת חובה שטעונה סמיכ' אין להוכיח דקרא דויעשה כמשפט מיירי בקרבן אהרן שהיא קרבן יחיד דהשתא יליף יחיד מיחיד דאיכא למימר כי היכי דיליף עולת דורות מעולת שעה שלמד עולה של דורות שטעונה סמיכה מעולת שעה מפני שגלה הכתוב בקרא דויעשה כמשפט למילף עולת שעה מעולת נדבה והה"נ מצי למילף עולת דורות מעולת שעה כן נוכל לומר שכיון שגלה הכתוב בקרא דכמשפט למילף עולת צבור שהוא עולת העם מעולת יחיד של נדבה הה"נ מצי למילף עולת יחיד של דורות מעולת העם שהיא עולת צבור כמו שכתבו התוספות ואם תאמר למה לי קרא דויעשה כמשפט אם ללמד שטעונה סמיכה כעולת נדבה שבפרשת ויקרא תיתי במה מצינו מה מצינו עולת נדבה שהיא קרבן יחיד וכליל וטעונה סמיכה אף כל עולת חובה שהיא קרבן יחיד וכליל טעונה סמיכה יש לומר משום דאיכא למפרך מה לעולת נדבה שכן מצויה שבכל שעה שירצה יתנדב ויביא תאמר בעולת חובה שאין בידו להביא אלא לכשיתחייב וכל שכן עולה זו שהיא חובת שעה על פי הדבור ואם תאמר מנ"ל לרז"ל למימר כמשפט המפורש בעולת נדבה בויקרא אימא כמשפט המפורש בעולה דלעיל מיניה לעניין זריקת דמים על המזבח סביב ולעניין נתוח אבריו ורחיצת קרבו וכרעיו הכתובים בו יש לומר דרז"ל ממלת כמשפט הוא דקא דייקי דאי כמשפט העולה דלעיל מיניה הוא דקאמר הוה ליה למימר ויקרב את העולה ויעשה כראשונה כמו שאמר ויקח את שעיר החטאת וישחטהו ויחטאהו כראשון אבל כמשפט משמע כמשפט הנהוג וזה אינו אלא בעולת נדבה שבפרשת ויקרא ששם נתפרש משפט העולה הנהוג תמיד אבל עולתו של אהרן לא היתה רק ביום הח' לבדו וזהו שכתב רש"י בפרק יום טוב מה משפט אמור בעולת חובה כלומר מה משפט נוהג תמיד אמור בעולתו והלא לא נאמר שם אלא מה שהיה באותה שעה ע"פ הדבור אלא על כרחך כמשפט המפורש בעולת נדבה בויקרא קאמר שכל משפטי עולה ושלמים שם נאמרו: