עריכת הדף "מזרחי/בראשית/כו" (פסקה)

== יב ==

'''אף על פי שאינה חשובה כא"י עצמה כארץ ז' גוים בשנה ההיא אע"פ שאינה כתקונה. ''' ב"ר דאם לא כן מעוטא דההיא ההיא למה לי אבל מה שאמר שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה שהוסיף מלת עצמה וחזר ואמר כארץ ז' גוים הוא מפני שנם גרר שהיא ארץ פלשתים מארץ ישראל היא כדמשמע ממה שפי' למעלה אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה ואין חוצה לארץ כדאי לך כלומ' אבל ארץ גרר אינה חוצה לארץ ולפיכך אמר כא"י עצמה כלומר כעיקר ארץ ישראל שאע"פ שאינה תשובה כחוצה לארץ לגמרי מכל מקום גם אינה חשובה כא"י עצמה ולפיכך חזר ואמר כארץ ז' גוים כלומר שהיא עיקר של א"י: 

'''שאמרוה כמה ראויה לעשות. ''' שפי' שערים הוא מן כמו שער בנפשו ופירושו מאה שעורים כמו השעור ששערוה שעשתה על אחד מאה ממה שאמדוה כלומר מאה כפלי השעור שאמדוה: 

'''ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה. ''' אינו ר"ל שרבותינו חולקים בזה ואומרים במקום כמה ראוי לעשות כמה מעשר ראוי' לעשו' דמאי נפקא מינה הגע עצמך ששערו אותה לעשות תבוא' מאה סאין או ששערו אותה לעשות מעשר י' סאין הנה הק' פעמים שעשתה כמו השעור ההוא בין כך ובין כך י' אלפים סאין הן שהרי מאה פעמים מא' סאין י' אלפים סאין הן וק' פעמים י' סאין מעשר הן אלף סאין מעש' שהן י' אלפים סאין תבואה אלא ה"פ ורבותינו נתנו טעם על האומד הזה מפני מה הוצרכו בו וכי דרכן של בני אדם לאמד תבואות השדה של כל אח' וא' ואמרו אומד זה למעשרות היה שדרך העולם הוא לאמד השדות לענין המעשרות וכן משמע נמי מלישנא דב"ר שאמרו ק' מניינים ק' כורים לא נאמר אלא ק' שערים מלמד שאמדו אותה והלא אין הברכ' שורה בדבר שבמשקל ושבמדה ושבמנין אלא מפני מה אמדו אותה מפני המעשרות: