עריכת הדף "מזרחי/בראשית/ח" (פסקה)

== ו ==

'''מקץ ארבעים יום משנראו ראשי ההרים. ''' שאם תאמר משנחה התיבה ועשירי עשירי להפסקה דומיא דשביעי שהוא שביעי להפסקה ויהי' שקוע התיבה י"ב אמות ושליש שוב לא יתכן לומר ולא יספה שוב אליו עוד מפני שאחר הס' יום משנחה התיבה עדיין לא נראו ראשי ההרי' ולא היה לה מנוח לכף רגלה וליכא למימ' לעולם משנחה התיב' ומאי עשירי עשירי ליריד' הגשמי' דמאחר שאין מנין העשירי כמנין השביעי אלא הא' להפסקה והב' לירידה גם אין שום נפקותא בשקוע התיבה שבין כך ובין כך שקועה י"א אמה מי הביאנו לומר שהוא שב למעלה אל ותנח התיבה ולא אל נראו ראשי ההרים הסמוך לו שהוא על פי סדר המקראות. אך קשה מאחר ששלוח היונה בפעם הראשונה היה אחר מ"ז יום משנראו ראשי ההרים מדוע לא מצאה מנוח לכף רגלה הרי לא נשארו עד שתרבו המים רק ארבעה עשר יום מסתמא נראו כל ההרים הגבוהים והשפלים גם קצת מהאילנות הגבוהי' והרי אררט עצמם שנחה בהם התיבה מסתמא כבר היו רובם מגולים אחר מ"ז יום משנראו ראשיהם ולמה לא מצאה מנוח לכף רגלה ועוד מאחר ששלוח היונה בפעם השלישית היה אחר ס' יום מראש חדש אב שבו נראו ראשי ההרים א"כ זה המעשה היה בראשון באחד לחדש שבו חרבו המים ומהו זה שכתב ולא יספה שוב אליו עוד ואחר כך ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים דמשמע שעבר זמן מה בין שלוח היונה ובין הראשון שבו חרבו המים ואם כן יותר נכון היה לפרש מקץ ארבעים יום משנח' התיבה ומאי עשירי עשירי ליריד' שלפי זה לא עברו משנראו ראשי ההרים עד סוף השבעה וארבעים יום של שלוח היונה בפעם הראשונה משנחה התיבה רק ד' ימים ומסתמא כל העולם כולו היה מכוסה במים ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה וגם הזמן של שלוח היונה בפעם הג' היה אחר ארבעים יום משנחה התיבה שהוא בשמנה עשר לאב ויש הפרש בין זה ובין הראשון שבו חרבו המים מ"ב יום מלפרש מקץ ארבעים יום משנראו ראשי ההרים ומאי עשירי עשירי לירידה. והרמב"ן ז"ל נתעורר בזה ואמר אין מנהג העופות לנוח בראשי ההרים הגבוהים על הארץ ואין אילן שם ואם הוא אמת בהיות כל הארץ מלאה אילנות לא יתכן זה בהיותם בלתי אילנות שכלם מכוסים במים כי כאשר לא ימצאו אילנות ינוחו על ראשי ההרים ואם לא ימצאו לא זה ולא זה כגון במדבר וכיוצא בה ינוחו על המישור ועל הצמחים הגבוהים: 

'''אשר עשה לצהר. ''' פי' שב לצוהר הנזכר לעיל ואף על פי ששם פירש אותו כמסופק יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה מהאי קרא משמע שהוא חלון וכך אמרו בבראשית רבה הדא מסייע לההוא דרבי אבא דאמר חלון. ויש מפרשים שפירוש לצהר לאורה מגזרת צהרים כאילו אמר אשר עשה לאורה כלומר לא לביאה ויציאה שהעשוי לזה פתח שמה וזהו מה שסיים ולא זה פתח התיבה העשוי לביאה ויציאה ואם תאמר אי הכי למה הוצרך לאורו של אבן יש לומר בעבור הימים שלא שמשו בהן המאורות ובעבור הלילות גם בעבור הימים שהיה בהם החלון סגור כדמשמע מויפתח נח את חלון התיב' מכלל דעד השתא הוה סגור: