עריכת הדף "מגיד משנה/אישות/י" (פסקה)

== ז ==

'''וצריך לכתוב כתובה וכו'.'''  כתיבת הכתובה פשוט הוא בכמה מקומות ''' אבל מ"ש רבינו קודם כניסה לחופה'''  הוא מפני שהוא סובר דבעינן לכתחלה חופה הראויה לביאה שלא יחסר דבר אפילו מדבריהם. והרמב"ן ז"ל הקשה על זה מדאמרינן בגמרא פ"ק דכתובות {{ממ|דף ז'}} ר' אמי שרא למבעל לכתחלה בשבתא אמרו ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה אמר להו אתפסוה מטלטלין והא ודאי ברביעי נשאה ולא היתה לה כתובה עד שרצה לבעול שהתפיס' מטלטלין בשבת עכ"ל. ויש לדחות שכך היה מעשה שאירע כן ומ"מ מן הדין לכתחלה היה ראוי שתהיה לה כתובה קודם חופה וזהו שר' אמי לא שאל להם אם היה לה כתובה לפי שחשב שעשו כראוי לעשות זהו דעת רבינו: 

'''והחתן נותן שכר הסופר וכו'.'''  משנה בבא בתרא פרק גט פשוט {{ממ|בבא בתרא דף קס"ז:}}: 

'''וכמה הוא כותב לה וכו'.'''  משניות פ"ק דכתובות {{ממ|דף י'}} ובהרבה מקומות: 

'''ואם רצה להוסיף וכו'.'''  משנה בפרק אע"פ ואמרו בגמרא {{ממ|נ"ד:}} פשיטא ותירצו מהו דתימא קיצותא עבדו רבנן שלא לבייש את מי שאין לו קמ"ל, וכתב הרמב"ן ז"ל שאם רצה לערב התוספת עם העיקר ביחד הרי הוא עושה ויכול לכתוב ויהבינא ליכי מוהר בתוליכי אלפא זוזי וכ"כ בתשובות הגאונים ז"ל: 

'''ודין התוספת וכו'.'''  שם בגמרא מימרא והזכיר שם הרבה דברים בפרט יתבארו בדברי רבינו כל אחד במקומו: 

'''וחכמים הם שתיקנו וכו'.'''  כך הוא פסק הלכה אע״פ שיש מי שסובר בגמ' פ' אע״פ {{ממ|כתובות דף נ"ו}} דכתובה דאורייתא. 

'''ומ"ש כדי שלא תהא קלה וכו'.'''  כך נזכר לשון זה פרק האשה שנפלו לה נכסים {{ממ|שם פ"ב:}} ובמקומות אחרים: