עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ו" (פסקה)

== ו ==

'''ו''' וזה פרוש:

אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן במדברא, וחזינן הני אוזי דשמיטן גדפיהו משמניהו, וקא נגדי נחלי דמשחא מתותיהו. ואמינא להו: אית לי מניכו חולקא לעלמא דאתי. חדא דליא לי אטמא, וחדא דליא לי גדפא. כי אתאי לקמיה דרבי אלעזר, אמר לי: עתידין ישראל לתן עליהם את הדין:

שהלך לחקר במדה הטובה של ענוה, שאדם משים עצמו כמדבר לדוש, שהכל דשין עליו.

וראה חכמים, וזה בחינת אוזי, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה {{ממ|ברכות נז:}}: הרואה אוז בחלום, יצפה לחכמה.

דשמיטן גדפיהו – פרש רש"י: נוצות. זה בחינת מחלקת ובזיונות, כמו שכתוב {{ממ|דברים כה יא}}: כי ינצו אנשים; הינו שאין משגיחין על מחלקת ובזיונות שמבזין אותן, ושומעים חרפתן ואינם משיבים. ועל שם השתיקה נקראים חכמים, כי סיג לחכמה – שתיקה {{ממ|אבות פ"ג}}. [כי השתיקה היא בחינות כתר*].

וזה לשון דשמיטן, כמו שכתוב {{ממ|דברים טו ב}}: שמוט כל בעל משה ידו, הינו שלא יתבע עלבונו.

וזה פרוש משמניהו מלשון: שמנת עבית, {{ממ|כלומר מחמת שאוחזין עצמן בבחינת (דברים לב טו}} שמנת עבית), הינו בשביל זה שומעין חרפתן ואינם משיבים, כי זה עושין בשביל תשובה על עוונותם, כמו שכתוב {{ממ|שם}}: וישמן ישרון, {{ממ|בחינת השמן לב כו', ואזניו כו', פן יראה כו', שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו}}.

ונגדי נחלי דמשחא מתחותיהו – הינו על־ידי השתיקה זוכין לכבוד אלקי, שהוא בחינת שמן, כמו שכתוב {{ממ|תהילים מה ח}}: אהבת צדק ותשנא רשע, על־כן משחך; וזה בחינת {{ממ|שם כד}}: מלך הכבוד.

ואמינא להו: אית לי מניכו חולקא לעלמא דאתי, חדא דליא לי אטמא – זה בחינת: והארץ הדם רגלי, בחינת נקדה התחתונה, כנ"ל.

וחדא דליא לי כנף – זה בחינת כסא, כמו שכתוב {{ממ|ישעיה ל כ}}: ולא יכנף עוד מוריך, זה בחינת הנקדה העליונה.

הינו שהראו לרבה בר בר חנה, שגם הוא זכה לאלו הבחינות.

אמר רבי אלעזר: עתידין ישראל לתן עליהם את הדין, כי ישראל נקראים אדם, וקודשא בריך הוא וישראל כלא חד. וישראל, שהם בחינת אדם, ישבו על הכסא, כמו שכתוב: ועל הכסא דמות כמראה אדם; וישראל יתנו דין לכל באי עולם, הינו הם ישפטו בעצמן כל הדינין: