עריכת הדף "
לחם משנה/נחלות/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''אבל אם מתה האם תחילה וכו'. ''' כתב ה"ה ז"ל וממה ששאלו כן גבי אבלות ולא בשאר דינים למד רבינו ז"ל וכו'. קשה דמשמע לכאורה דרשב"ג לא קא מיירי אלא לענין אבילות דוקא ולכך קאמר דהוי נפל ותימה הוא זה דהרי בפ' החולץ אמרו בהדיא דלרשב"ג חולצת ולא מתייבמת ולענין חליצה איירי כדאמר שם אמר ליה רב אשי לרב הושעיא וכו' התם תנן רשב"ג אומר כל ששהה וכו' ואתמר מת בתוך ל' וכו' אשת ישראל וכו'. מבואר שם באותה סוגיא דלרשב"ג חולצת ולא מתייבמת וא"כ אמאי לא שאלו כן בגמ' ארישא דמתני' דקאמר דפטר את אשתו מן היבום וזוקק ליבום דהוי דלא כרשב"ג. וי"ל דודאי כשאמר רשב"ג דספיקא הוי לכולהו מילי קאמר אלא מ"ש ה"ה דגמ' שאל כן כאן ולא בשאר חלוקות משמע ליה לגמ' דקי"ל כרשב"ג בענין אבילות ולכך דחיקא ליה דמתני' אתיא כוותיה לענין אבילות אבל בשאר הדינים דלית הלכתא כוותיה דלא שאני ליה בין כלו ללא כלו לא דחיקא ליה לגמ' דאתי דלא כוותיה. עוד כתב ועוד יש לדחות דנהי וכו'. קשה דמי אמר לו לה"ה ז"ל דמאי דקאמר רבינו ז"ל ולא כלו ר"ל דיודע שלא כלו נימא דפירושו הוא דהוי סתמא דלא ידעינן אי כלו ונקט ולא כלו לאפוקי היכא דידעינן אי כלו ועם זה נסתלקה דחייתו וכי תימא דלשון ולא כלו משמע דידעינן ודאי דלא כלו הא ליתא דבהלכות רוצח פ"ב כתב רבינו ז"ל והוא שכלו לו חדשיו אבל אם נולד לפחות מט' חדשים הרי הוא כנפל עד שישהא שלשים יום והתם ודאי משמע נולד לפחות מט' לאו דוקא דידעינן בהכי דאפילו דלא ידעינן בהכי אלא מדרך הסתם אין מחזיקין אותו בכך דאין ממיתין אותו אלא בראיה גמורה דידעינן דכלו וכמ"ש שם וא"כ כי היכי דפירש הדבר התם ר"ל דהוי בסתמא הכי נמי הכא נפרש הכי. וי"ל דהתם נמי פירש דבריו מה שאמרו ונולד לפחות מט' ר"ל דידעינן ודאי דנולד לפחות מט' וכי תימא אמאי נקט הכי דמשמע דוקא הוא זה הא אפי' בסתמא אין ממיתין אותו י"ל דהוא הדין אלא מאי דנקט הכי להודיענו דאפי' שידענו שהוא פחות מט' אם שהה שלשים יום יצא מידי נפל וכמו שאמר עד שישהא שלשים יום. עוד כתב וע"ק שהרי שם שנינו וההורגו חייב וכו'. קשה למה לא הקשה מהחלוקה הקודמת דמתני' דקאמר פוטר את אשתו מן היבום דכתב רבינו ז"ל פ"א מהלכות חליצה דשאני לן בין כלו ללא כלו. וי"ל דבחליצה אמרינן ודאי דהך סוגיא לא באה לחלוק בין כלו ללא כלו בענין חליצה מדלא שאלו לענין חליצה אבל מה שפסק רבינו ז"ל בפ"א מהל' יבום וחליצה הוא דדחה סוגיא זו מכח סוגיא דהחולץ דהביא שם ה"ה ז"ל אבל בענין רציחה דלא מצינו סוגיא חולקת על סוגיא דפ' יוצא דופן למה חילק רבינו ז"ל בין כלו ללא כלו ודחה סוגיא זו עם שלא ראה סוגיא חולקת על זה עוד אמרו שם במשנה ומטמא בטמא מת והביאה רבינו ז"ל דין זה בפי"א מהלכות טומאת מת וכתב אפילו קטן בן יומו שנשא וכו' והוא שנולד לט' חדשים אבל בן שמונה הרי הוא כאבן וקשה דלמה חילק שם רבינו ז"ל בין כלו ללא כלו דלפ"ז כיון דלא שאלו בגמ' על זה משמע דלא שאני לן בין כלו ללא כלו. וקשה עוד מזה דה"ה ז"ל בפ"א מהל' יבום בקש לתת טעם לכל דברי רבינו ז"ל והך דמטמא במת לא הזכיר דאין טעם מכל הנזכרים שם מועיל לההיא דהתם דאדרבה הוה לן לאחמורי ולא הוה לן לאפלוגי בין כלו ללא כלו: עוד כתב ה"ה ז"ל ואולי דין הירושה למד רבינו ז"ל ממה שאמרו שם בן יום אחד וכו'. קשה כיון דמתני' דין יום אחד אוקמוה בגמ' דכלו לו חדשיו כי היכי דליתי כרשב"ג א"כ כי דייק רבינו ז"ל טעמא דאיהו מיית ברישא הא יצא חי וכו' לית ליה למידק אלא בגוונא דמתני' דהיינו דכלו לו חדשיו אבל בלא כלו מנא ליה. ואולי יש לומר כיון דמתני' לרבנן בכל גוונא איירי דהא דמוקמינן בכלו הוי לרשב"ג אבל לרבנן הוי אפילו בלא כלו א"כ דייקינן טעמא דהוא מיית וכו' אפי' בלא כלו. עוד איכא למידק לכאורה בדברי ה"ה ז"ל מה טרח כאן למצוא מהיכן יצא לו לרבינו דין זה דירושה הא בפ"א מהלכות יבום נתן טעם לשבח בין לדין זה בין לשאר הדינים ועם האמור שם יתורץ הכל והא ודאי לאו מילתא ולא קושיא היא כלל דהתם הוא אחר שמצא רבינו ז"ל הדינים מוכרחים מכח הסוגיות רצה לתת טעם לחכמים למה כאן עשו כן וכאן עשו בהפך אבל לא שיספיקו הטעמים ההם כדי שיוציא רבינו ז"ל הדינים מכל הכרח הסוגיות כאן ולכך טרח למצוא הכרח סוגיא שיצא דין זה לרבינו ז"ל וקל להבין: '''אבל אם מתה האם וכו'. ''' כבר הארכתי בלשון זה בפ"א מהלכות יבום וחליצה. וכתב הרב המגיד ז"ל וממה ששאלו כן גבי אבילות וכו'. אע"ג דרש"י ז"ל פירש דאכולה מתניתין קאי מ"מ דייק מדלא כתב ברישא דמתני' כמאן ומינה ידענו לכולה מתניתין משמע דלא נאמר אלא לענין אבילות ואע"ג דמוכח בפרק רבי אליעזר דמילה ובפרק החולץ דרשב"ג אמרו אפי' לענין חליצה ויבום מ"מ לא הקשה הגמ' דמתניתין אתי דלא כרשב"ג באינך דאין נראה לו דוחק אבל בהא דאבילות דאתי דלא כרשב"ג בזה נראה לו דוחק משום דקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל והיתה לנו לפוטרן מאבילות ולכך הוצרך לומר דקים לן שכלו חדשיו: <noinclude>{{מהדורה זמנית}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף