עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/קלב" (פסקה)

== ו ==

ו) '''ובענין''' מ"ש השה"ל בשם רש"י ז"ל דאחר התפלה היו קורין מקרא ומשנה וכו' כתב בשה"מ פ' ואתחנן שזה סדר הלימוד שצריך ללמוד בכל יום בקביעות בסוד קבעת עתים לתורה, והאר"י ז"ל היה מנהגו לאומרם בציצית ותפילין, והוא כי תחלה יקרא מקרא תורה, ואח"כ נביאים, ואח"כ כתובים. ואח"כ קבלה, ואח"כ משנה, ואח"כ תלמוד, וטוב שיקרא ג' בחי' שיש בתלמוד, והם ברייתה ותוספתא ומימרא, ונלע"ד שהקבלה תהיה באחרונה מכולם, לפי שסדר המדריגות ממטה למעלה הם, מתחילין מן המקרא ומסיימין בקבלה כמ"ש בענין הכוו' והרי זה דרך כלל, וזהו פרטן, תחלה יקרא בתורה מפ' השבוע ההוא. ביום א' יקרא ו' פסוקים ראשונים שבאותה פרשה, וביום ב' יקרא ד' פסוקים שלאחריהם, וביום ג' חמשה פסוקים שלאחריהם, וביום ד' ששה פסוקים שלאחריהם וביום ה' חמשה פסוקים שלאחריהם, וכללות כולם הם כ"ו פסוקים:

ו) '''ודע''' כי צריך לקרות כל אלו הפסוקים כדרך שקורין הפ' בערב שבת כל פסוק מהם שנים מקרא ואחר תרגום, גם דע שאם לא קרא מקרא ביום א' של השבוע יש לו תשלומין ביום ב' שיקרא ב' הקריאות {{ממ|ונ"ל דה"ה אם נאנס ולא קרא ב' ימים או ג' ימים צריך לקרות אותם כולם ביום ד' כדי שיבואו אח"כ על הסדר, ואח"כ ראיתי שכ"כ בהגהות בשה"מ שם ובן א"ח פ' לך לך או' ט' יעו"ש}} דהיינו קריאה של יום א' וקריאת יום ב' אבל אין זה מועיל רק לצורך יום ב' שצריך שיקרא תחלה קריאת יום שלפניו שדלג ואח"כ יקרא קריאת אותו היום ההוא אך לצורך יום א' שלא קרא בו אין לו תיקון כלל ועליו, נאמר מעוות לא יוכל לתקון:

ו) '''ואח"כ''' יקרא בנביאים וכל פסוק מהם יקרא פעם אחד מקרא ופעם אחד תרגום, ואח"כ יקרא בכתובים עם התרגום שלהם ואחר כך יקרא על סדר הנז' משנה ותלמוד וכו' ובלילות א"צ ללמוד קביעות הזה, אמנם נבאר ענין ליל הששי לפי שגם בו צריך לקרא מקרא, והוא כי אז בליל ששי בקומך ממטתך אחר חצות תקרא מקרא, ואם לא תוכל לקום, קודם שתישן תקרא כ"ו פסוקים אחרים שלאחרי כ"ו פסוקים שקרית בה' ימים של השבוע כנז' ואח"כ תקרא מה שתרצה כמנהגך, ואם שכח ולא קרא הכ"ו פסוקים לא אחר חצות ולא קודם חצות אז יקרא אותם ביום ו' קודם שיאמר הפ' שנים מקרא וא' תרגום וכ"כ בן א"ח פ' לך לך או' יו"ד) וביום הששי אז תקרא כל הפרשה כולה מתחלקה עד סופה שמו"ת כנודע, {{ממ|ואחר הפרשה אומרים הפטרה השייכה לאותה הפרשה ואפי' אם ביום השבת אומרים הפטרה אחרת כגון אם חל ר"ח או ערב ר"ח בשבת או פ' זכור וכדומה ביום ששי אין אומרים כ"א הפטרה השייכה לפ' ולא השייכה למחר למפטיר ואח"כ יאמר מזמור שיר ליום השבת וה' מלך וכו' וחק ישראל השייך ליום ו' כדי שיהא קורה תורה נביאים כתובים וכו'.}} ובערב שמחת תורה אעפ"י שאינו יום ערב שבת תקרא פ' וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום:

ו) '''גם''' דע כי בכל ערב שבת אחר שתסיים הפרשה ההיא שמו"ת תכפול פסוק אחרון של הפרשה מקרא ולא תרגום גם דע כי כשתקרא המקרא צריך לקרותו בטעמים שבפסוקים ההם, אבל התרגום א"צ לקרותו בטעמים שאין טעמים אלא במקרא לשון הקודש, שלא כאותם הנוהגים לקרוא בטעמים אפי' בתרגום של הפ' וביום שבת א"צ לקרוא הפ' רק לשומעה כולה מפי הש"ץ הקורא בס"ת אבל ההפטרה של יום השבת תקראנה אתה בפיך ולא תסמוך על המפטיר זולתי אל הברכות שמברך לפניה ולאחריה שצריך שתכוין אזניך לשמעם ולענות אחריהם אמן:

ו) '''ומנהג''' מורי ז"ל היה תכף בסיומו תפלת שחרית דיום הששי היה הולך לבהכ"נ או לבית מדרשו אם היה שם ס"ת כשר והיה מוציאו וקירא בו הפ' שמו"ת, והוא היה קורא המקרא מתוך הס"ת והיה לו תלמיד אחד שהיה מקרא לו התרגום מתוך ס' תרגום והוא אומר אחריו, וכן היה עושה בכל פסוק ופסוק עד שמשלים הפ' ולא היה עושה כמו שיש מתייהרים לקרות כל הפ' כולה מקרא פעם אחד ולשנותה פעם שנית ואח"כ קוראים כולה ביחד תרגום פעם ג' אלא כל פסוק ופסוק בפ"ע היה קירא שני פעמים מקרא ואחד תרגום, והיה דוחק עצמו לקרותה ביום הששי והיה אומר כי זהו סוד והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. זולתי אם אירע לו איזה אונס גדול מאד אז היה קורא הפ' שמו"ת אחר סיום תפלת שחרית דיום שבת קודם סעודת שחרית. כמו שצוה רבינו הקדוש לבניו, ולא כאותם הקורים אותה באמצע תפלת שחרית שבת, ואחר קריאת הפרשה היה טובל טבילה של ע"ש הנז' בזוהר פ' תרומה עכ"ל, ועיין עוד בשער הכוו' דף ס"א ע"ד ודף ס"ב ע"א יעו"ש:

ו) '''ועוד''' דע כי סדר הפסוקים של ימי השבוע הם כנגד מילוי דשם ב"ן, דהיינו ביום א' הו' פסוקים הם כנגד ו' דמילוי יו"ד דשם ב"ן, וביום ב' ד' פסוקים הם כנגד ד' דמילוי יו"ד דשם ב"ן, וביום ג' ה' פסוקים הם כנגד ה' דמילוי ה' דשם ב"ן, וביום ד' ו' פסוקים הם כנגד ו' דמילוי ו' דשם ב"ן, וביום ה' הה' פסוקים הם כנגד ה' דמילוי ה' אחרונה דשם ב"ן, וע"כ קודם שיקרא הפסוקים ביום א' יכוין שאלו הו' פסוקים הם כנגד ו' דמילוי יו"ד דשם ב"ן וגם יכוין להשאיר בו הארה מתוספת בשמה של שבת שעברה. וביום ב' יכוין שהד' פסוקים הם כנגד ד' דמילוי יו"ד ולהשאיר בו הארה מתוספת הרוח של שבת שעברה, וביום ג' הם כנגד מילוי ה' ראשונה ולהשאיר בו הארה מתוספת הנפש של שבת שעברה, וביום ד' להמשיך הארה מבחי' הנפש של שבת הבאה, וביום ה' מבחי' הרוח של שבת הבאה, וביום ו' מבחי' הנשמה כמ"ש בשער המצות ובשער הכוו' שם, ובליל ו' הכ"ו פסוקים הם כנגד הפנים של הוי"ה דב"ן כמ"ש בשה"מ שם, וא"כ משמע שא"צ לאומרם כ"א פעם אחד מקרא לבד בלא תרגום, וכן העיד הרב החסיד הת"י בשמ"ש ז"ל שכן ראה שנהג הקדוש הרב מור אביו הרש"ש זלה"ה. וכן מנהג בית אל יכב"ץ כמ"ש בהקדמות ס' דברי שלום ז"ל במנהגי בית אל יכב"ץ אות כ"ט ודלא כמ"ש החיד"א במחב"ר בק"א סי' קנ"ז אות ד' יעו"ש, וכ"כ בן א"ח פ' לך לך אות יו"ד:

ו) '''ועוד''' עיין בשער הכוו' בסוף דרושי הלילה דנ"ט ע"א שכתב דצריך לקרות הפסוקים בכל יום באהבה וביראה ובתפילין ותכוין להמשיך ולעורר היראה מן אות י' והאהבה מאות ה' והתורה שהם הפסוקים מאות ך' והתפילין שהם מצוה מאות ה' האחרונה יעו"ש, ועוד עיין בדברינו לסי' ק"י אות ס"ב שכתבנו שקודם לימוד יכוין למסור עצמו על ק"ה ולקבל עליו ד"מ ב"ד יעו"ש ועוד יש נוהגין שקודם הלימוד נותנין ג' פרוטות לצדקה ואומרים לשם יחוד וכו' הרני בא לקיים מ"ע של הצדקה והרני נותן ב' פרוטות לצדקה {{ממ|ויכוין להאיר במלכות שבבינה ולאה}} ויתן לעני או לגבאי או בידו השמאלית כמש"ל סי' נ"א או' מ"ה ויעשה היחוד הנז' שם, ואח"כ יאמר ועוד הרני נותן פרוטה זו לצדקה {{ממ|ויכוין להאיר ברחל}} לתקן את שורש מצוה זו במקום עליון. ויהי נועם וכו' ויתן לעני ויכוין ליחוד הנז' וכן בכל פעם שנותן צדקה יעשה זאת ויאמר הלשם יחוד וכו' ואפי' בויברך דוד שאין מפסיקין מ"מ יאמר הלשם יחוד הנז' בלבו מלה במלה ויעשה היחודים הנז':