עריכת הדף "הר המוריה/תמידין ומוספין/ב" (פסקה)

== ז ==

'''במזרח ''' 

''' המזבח וכו'. ''' פ"ב דתמיד כ"ט א'.

''' מראה''' 

''' שהתחיל וכו'.''' עיין בראב"ד מש"כ בזה ועי' בלח"מ שכתב בזה לפרש כוונתם באר היטיב. ונ"ל כי מה דדחיק לרבינו לפרש פי' זה בחזיתה הוא מטעם שבפרה פ"ג מ"ט איתא שם חלונות בלבד וחזיתה בלבד ועיין בתוס' יו"ט כאן ושם ועיין בהל' פרה אדומה פ"ג ה"ב ובהג"ה שם יעו"ש היטיב בשם התוס' יו"ט וע"ע ברש"י ב"ב ד' א' שנראה מבואר משם דס"ל כדברי רבינו יעו"ש היטיב ומדברי התוס' יו"ט מבואר ששני הגיזרין של עצים היה מסדר מזרחה כדי שיהיה אות שסידור המערכה לצד מזרח יעו"ש היטיב אבל אין נראה כן מדברי הלח"מ שלא קאי זה על שני גזרין לבד רק על כל העצים הערוכים שם וכן נראה מהבאר שבע יעו"ש היטיב. ואי לא מסתפינא אמינא שהאות הוא לרבינו שיהיה החלון מצד מזרח ויהיה לפ"ז דברי רבינו מסכימים עם פי' המפרש ויהיה ג"כ דברי הש"ס שם ל' א' כפי' המפרש שאין אנו מוכרחים לדברי הלח"מ שלרבינו יש פי' אחר בסוגייא. וכן נ"ל כי כן הוא דעת הבאר שבע שבמשנה לא הביא רק פי' רבינו ובש"ס שם הביא פי' המפרש שם יעו"ש היטיב. והטעם שהרוח יהא מנשבת מצד מזרח הוא לפי ששם יכנס הרוח דרך שער מזרחי הפתוח וכמש"כ המפרש שם ל' א' יעו"ש משא"כ בכל הרוחות אין השערים נגד המזבח. וראיתי בבאר שבע שכתב וז"ל לכאורה נראה דפליגי כה"ג נמי גבי סידור המערכה של שריפת פרה אדומה דתנן בפרה פ"ג ועצים היו מסודרין שם ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה אלא שכל המפרשים פירשו התם שחזיתה מערבה כדי שיהיו מציתין את האליתא משם ולא אישתמיט חד מינייהו לומר שהטעם כדי שתהא הרוח מנשבת בה ואולי מפני שרוח מערב הוא חם ורך הלכך לא איסתבר לפרש כדי שתהא הרוח מנשבת בה עכ"ל והנה לפי מש"כ לק"מ דבשלמא כאן היה בעזרה והיה מוקף מחיצות משא"כ התם דהיה במקום שלא מוקף מחיצות והיה הרוח שולט בכל מקום בשוה אולם מ"מ י"ל דאחר שהיה פותח החזית למערב א"כ הו"ל לפרש דלהכי פותחין החזית כדי לשלוט דרך שם הרוח אבל באמת עיין בתוס' יו"ט שם ותראה שמש"כ ולא אישתמיט חד מינייהו לומר שהטעם כדי שתהא הרוח מנשבת בה אינו כן רק שמטעם זה ציוו לפתוח חזית כדי שישלוט הרוח דרך שם.

''' והוא''' 

''' הנקרא וכו'.''' כ"ה ג"כ דעת המפרש שם ורש"י בחולין צ' ב' יעו"ש והנה דעת רבינו שכאשר היה תורם הכהן תרומת הדשן היו באים שאר הכהנים והיו גורפין את כל הדשן לאמצע המזבח ונעשה כעין תפוח ומשם היו מוציאין אותו בפסכתר לחוץ לעיר אל שפך הדשן ורק ברגלים לא היו מדשנין אותו כמבואר לקמן בהלכה י"ג אמנם מהמפרש שם מבואר דבכל יום היו גורפין את האפר למקום תפוח וכאשר היה הדשן רב מאד מאיזו ימים היו מוציאין לחוץ אבל לא בכל יום היה מוציא לחוץ וברגלים לא היו מדשנין כלל רק היה מונח כל הדשן של כל ימות הרגל ע"ג תפוח יעו"ש היטיב ויבואר עוד להלן אי"ה מזה. א"כ לפירוש המפרש פשיטא דלק"מ דלא בכל יום היו מוציאין את האפר והיה נעשה תפוח ואף לרבינו קודם שהוציאו מעל המזבח היו עושין אותו כמין תפוח והוא נקרא תפוח ע"ש סופו. ועיין בלח"מ ובבאר שבע (ועי' בבאר שבע שלכאורה נעלם ממנו שיטת רבינו שבכל יום היו גורפין בפסכתר האפר מע"ג התפוח יעו"ש היטיב ודו"ק ואולי לפי שברבינו אינו מבואר להדיא שבכל יום היו מוציאין אותו לחוץ וי"ל שכאשר רבה על המזבח היו עושין כן ולקמן אי"ה יבואר מזה) ומיושב השגת הראב"ד גם שאר השגות השיבו היטיב ולדבר אחד נתכוונו וע"ע במעילה ט' א' יעו"ש היטיב (וע"ע פ"ב מהל' בית הבחירה ה"ח ובהשגת הראב"ד שם שאזיל לשיטתו דהכא יעו"ש היטיב) וע"ע ברש"י יומא כ' ב' ועי' במל"מ לקמן הלכה י"ג שהערה מזה. ותכלית ענין התפוח לדעת הראב"ד הוא כדי להשלים האמה עשירית לגובה המזבח ויען שבלח"מ נדפס בטעות יעו"ש היטיב לכן באתי להקל אבן מדרך עם ה'.