עריכת הדף "
העמק שאלה/קה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == {{העמקש|ו}} '''לסרוסי קצצא דישראל דס"ל כר"ח כו'.''' לפי הטעם דכר"ח קיי"ל קשה מאי אריא שלישראל אפי' של כותי נמי אסור ואע"ג שכבר כתבתי לעיל פ' קדושים שאילתא צ"ט אות ב' ליישב דברי הרמב"ם שכ' לענין הרבעת בהמה והרכבת אילן שאסור לישראל להניח לכותי להרכיב אילנו וליתן בהמתו להרביעה לו. דמשמע הא בהמת כותי שרי ליתן לו. ובאמת אסור משום לפני עור. ויישבתי דהוא משום שיכול הכותי לעשות בשל עצמו. ואין ישראל עובר משום ל"ע אלא בשלו דדמי לתרי עברי דנהרא. מיהו דברי רבינו ששינה לשונו כאן מבשל כלאים דשם כתב ואסור למימר לכותי לארבועי כלאים. והכא דייק של ישראל. משמע דלא משום דר' חידקא קאמר הכי. אלא משום דכותי אדעתא דישראל קעביד. ועוד דלא דמי ללשון הרמב"ם שכ' שאסור ליתן בהמתו כו' היינו. שלא באמירה. להכי של כותי עצמו מותר להושיט לו משום שיכול מעצמו ליקח. אבל לומר לו שיעשה כך ודאי אסור אפי' של כותי. שהרי משיאהו ונותן לו עצה לדבר עבירה. ומעתה לשון רבינו שכתב אסור למימר וכו' קשה דהא לר"ח ודאי של כותי נמי אסור להשיא לו עצה דעבירה. מצורף לזה שלא זכרו התו' ורא"ש שהביאו דברי רבינו בשאילתא זו גם במס' שבת שם. גם בב"מ ד' צ'. ולא כתבו דעת רבינו לפסוק כר"ח וכבר תמה הגאון בש"ש. ומש"ה היה נראה דהג"ה הוא מאיזה תלמיד ועיקר הגירסא לסרוסי קצצא [או קניינא] דישראל. ואפי' הערמה כו'. ויפה כתב הרא"ש בפ' הפועלים סי' ו' דלית הילכתא כר' חידקא דהא כמה תנאים פליגי עליו בפ' ד' מיתות. ויש להוכיח מגוף הסוגיא דב"מ דקאמר אר"פ בני מערבא ס"ל כר"ח. ולא אמר משום דר' חידקא. ויש להוסיף דדוקא בני מערבא ס"ל כר"ח משום דס"ל בירו' שבת פ"ב ה"ג לית בר נש אמר אף. אפילו. אלא עד מודה על קדמייתא. וכאן דתניא בסנהדרין שם אחר דברי ר' חידקא רש"א אף על הכישוף רי"א כו' רא"א אף על הכלאים כו'. אלמא דכולהו כר"ח ס"ל. אבל תלמוד דידן קאמר בפסחים ד' נ"ז א' אף אקמייתא אלמא שאין מוכרע דמודי לר"ח אלא מוסיפו על שבע מצות דת"ק. [ויש על הירו' ג"כ קושיא מהא דסוף פרק אמר ר"ע וע"ש בקה"ע ואכ"מ] עכ"פ דוקא בני מערבא כר"ח ס"ל ואמר ר"פ דאבוה דשמואל דאורי להו לאסור לבני מערבא. היינו דוקא לדידהו דס"ל כר"ח אורי להו הכי. וכ"כ בשיטה מקובצת אבל אנן לא ס"ל כר' חידקא. וגם הרמב"ם פ' ט"ז מהל' א"ב העתיק לשון רבינו ממש אסור לומר לכותי לסרס בהמה שלנו. אע"ג שפסק דלא כר' חידקא כידוע. וע"ע מש"כ פ' ברכה סי' קס"ה אות ב'. [ודברי הסמ"ג שהובא בש"ש ודאי קשה כיון דפסק כר"ח א"כ אפי' בהמה של כותי נמי אסור לומר לו לסרס וכמ"ש]:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף