עריכת הדף "העמק שאלה/צה" (פסקה)

== ו ==

{{העמקש|ו}} '''קדושי תפסי בה וצריכה גיטא.''' הלשון מיותר. אחר שהקדושין תפסי בה. פשיטא דצריכה גט. הן אמת דהכי תניא בתוספתא יבמות פ"ב שניות מד"ס אינו כאשתו לכל דבר כו' יש לו בה קדושין וצריכה הימנו גט והולד כשר. וכמו כן תני התם הכי בח"ל אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ה"ה כאשתו לכל דבר יש לו בה קדושין וצריכה הימנו גט היא פסול והולד פסול. אבל התם ניחא משום דברישא תניא העריות שאמרו אינה כאשתו לכ"ד כו' אין לו בה קדושין וא"צ הימנו גט. ולמדנו דאפי' גט מדרבנן א"צ. מש"ה תני בהאי לישנא בסיפא אע"ג שא"צ. אבל רבינו להלן בחייבי לאוין כ' אבל ח"ל אע"ג דאסירן תפסי קדושין ואין הולד ממזר. ולא אשגח בלשון התוספתא דמיתני בדרך אגב. ואם כן הכא דדייק וצריכה גיטא אינו מובן. והיה נראה דעת רבינו כמש"כ הד"מ בדעת הטור סי' ט"ו דשניות שנתקדשו תופס בהן קדושי שני ג"כ. ומש"ה כתב רבינו דצריכה גט דמשמע דאינן קדושין גמורים לאפקועי קדושי שני לגמרי. וע' תו' כתובות רף ט' ע"ג א' ד"ה והא שדקדקו הכי מלשון צריכה הימנו גט. אלא שהרמ"א ואחריו הח"מ וב"ש הקשו על הטור ודימו שמות לחייבי לאיין בק"ו דחמירי שהן מה"ת מכש"כ שניות מד"ס. וזה י"ל דהסברא נותן שהחמירו בשניות לעריות שיהו כעין עריות. משא"כ בח"ל לא הוסיפו על דברי תורה כלום. ועיין עירובין דף פ"ו ב' ע"כ לא קאמר ר"י אלא סוכה דאיסור עשה הוא אבל שבת דאיסור סקילה לא. הרי דאפשר שהחמירו בדרבנן של איסור סקילה יותר מעשה דאורייתא. וה"נ דאפשר דחמיר שניות לעריות מח"ל. אך הח"מ הקשה על עיקר הדין מהא דפוטר בביאה וחליצה אף במקום צרה. ולי קשה עוד מהא דיורשה ומטמא לה. הרי דלא הטילו פקפוק על הקדושין. ואולי אפשר לחלק בין קדושין לנשואין. דאחר שנישאת חשו לולד שלא יפגם ולא הצריכו שוב גט מאחר. ויבום כנשואין דמי. וע' להלן אות י"ג דרבינו מפרש הא דיבמות ד' צ"ב יבמה קדושין אין בה נשואין יש בה לענין גט כפירש"י. הרי דהאלימו חז"ל ביבמה לשוק נשואין שיהא הקדושין אלימי. ה"נ י"ל דאלימי קדושי שניות אחר נשואין דלא תחול קדושי שני. ומעתה י"ל כשם דפליגי הפוסקים על רבינו ז"ל ביבמה כמבואר שם. ה"נ פליגי בשניות. וע"כ אין קדושי שני כלום כמו אחר נשואין. ומש"ה לא נזכר בפוסקים: