עריכת הדף "העמק שאלה/עד" (פסקה)

== ו ==

{{העמקש|ו}} '''מ"ט פסח ומילה דאורייתא ובעור חמץ דרבנן כו'.''' מבואר דאם הוא משש ולמעלה וא"י שוב לבטל נדחה אפי' מצוה דאורייתא משום איסור ב"י וכמש"כ המג"א סימן תמ"ד ס"ק י"א. ולא כש"ש אות פ' שהוכיח להיפך מדכתב רבינו בסמוך אלא הדר ומבער דלא מיפגר מפסח כו' וליתא דדוקא פסח דהוי עשה שיש בו כרת ודוחה עשה דהשבתה כדאיתא ד' נ"ט א' אתי עשה שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה. ולהכי איצטריך טעמא דאי לא יבטל ג"כ מבטל מפסח. אבל מילה בזמנו וה"ה שאר מ"ע אינו דוחה עשה דהשבתה דאיכא. ביה לאו דב"י ג"כ. וע' מג"א שם שכ' עוד סברא אחרת בזה וע' אות י' וע' תוספת רע"ק במשנה זו שהסכים ג"כ למש"כ באה"ע דלא כמג"א. ופלפל בזה. ואישתמיטתיה דברי רבינו. ואין לפרש הא שכ' רבינו דפסח ומילה דאורייתא ובע"ח דרבנן כו' בא ללמד דאי הוי מ"ע דרבנן נדחית מפני בע"ח דרבנן והא דתנן לאכול ס"א בבית חמיו. הוא משום גדול השלום כדאי' בירו' והובא ברא"ש. אבל מ"ע דאוריי' דוחה בע"ח אפי' הוי דאורייתא ואין למדים ד"ת מד"ס כדתנן בידים פ"ג. אבל א"א לומר כן שהרי בפי' כ' רבינו להלן ולשבות שביתת הרשות דלאו מצוה הוא אלא הנאה דנפשיה בעלמא הוא יחזור מיד. מבואר דאי לשם מצוה ואפילו דרבנן לא יחזור משום ביעור. וכדעת רש"י ורמב"ם וש"ע דבשביתה זו לא היה שום מצוה. ולא כהירו' שפי' משנתנו לשבות שביתת הרשות שהלך להקביל פני רבו. והטעם דפסקו דלא כהירושלמי משום דאי' שם כאן שנה רבי מעשה קודם לתלמוד. ואנן קיי"ל תלמוד קודם למעשה. א"כ לקבול פני רבי דוחה בע"ח דרבנן במכ"ש מס"א. ונקיט התנא פסח ומילה ללמדינו דאפי' הני החמורים נדחים אם לא ביטל. וסעודת אירוסין ללמדינו דאפי' מצוה קלה דוחה בע"ח דרבנן. וקל היה לחכמים מצות בע"ח לאחר שיבטל ודלא כש"ש שכתב' להיפך גם בזה. ומעתה ממילא ע"כ ה"ק רבינו דמשום פסח ומילה דאוריי' דוחה בע"ח דרבנן. הא אי הוי בע"ח דאוריי' דוחה אפי' מ"ע וע' מש"כ עוד אות ט' וי':