עריכת הדף "העמק דבר/ויקרא/י" (פסקה)

== ו ==

'''ואחיכם כל בית ישראל יבכו וגו׳.''' ידוע המדרש על הא דאי׳ באהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל דמשמע אפילו נשים. ובמשה כתיב ויבכו בני ישראל. משום שמדתו של אהרן היה אוהב שלום ומעולם לא אמר לאיש ולא לאשה סרחת. ולא נתבאר א״כ אמאי כתיב בנדב ואביהוא כל בית ישראל יבכו והלא לא מצינו שהיה להם מדה זו. ולק״מ דהתם כתיב שלשים יום זהו רבותא גדולה. משא״כ כאן היה רק בשעת הוצאה וקבורה ואין רבותא שיבכו אפילו נשים על גדולי ישראל. ועדיין יש להבין לשון יבכו באזהרה היאך אפשר להזהיר שיבכו הא בכיה תלוי׳ אך בהתעוררות הלב ומה יעשה האדם שאינו מתעורר לבכי. ונראה שבא הכתוב לבאר האיך יבכו במה שכתב יבכו את השרפה. דהכי מיבעי על השרפה. אלא משמעות את כמו עם השרפה. וה״פ מי שיש לו איזה צער ודבר להתפלל ולבכות לפני ה׳ יבכה באותה שעה שהמת הנעלה מוטל לפניו כי אותה שעה רצויה להעלות בכיותיו ומבוקשו מפני כבוד שעושה בזה להמת. וכבר נתבאר בספר בראשית ל״ה ח׳ דברי חז״ל ע״ז:

'''אשר שרף ה׳.''' שתי פעמים שריפה. היינו שריפת נפש בהיכל ושריפת הגוף חוץ למחנה היינו שופרא דבלי בעפרא. וה״ז כמו חטאת הקהל דאימורים נשרפים עה״מ וגופו חוץ למחנה{{תוספת|ד|והיינו דאי׳ בשבת דקנ״ג אחים בהספדאי דהתם קאימנא. ולכאורה הכי מיבעי דהתם הוינא דלשון עמידה לא שייך בנשמה כדאיתא ברבה פרשה יתרו עה״פ ואת אשר איננו עמנו היום דלהכי לא כתיב עומד היום ללמדנו על הנשמות שאין בהם עמידה וא״כ אמאי אמר בלשון שאינו מדויק. אלא בא ללמד דמיתת צדיק מכפרת כמו חטאת הקהל וא״כ בעי אז ודוי כמו בשעת סמיכת הקרבן. וסמיכה היא בעמידה כדאי׳ ביומא פ״ג שמעמידים את הקרבן הנסמך וכבר אמרו במס׳ הוריות ד״ו א׳ דחטאת הקהל קרוי׳ עולה. והיינו דכמו עולה בא להפיק רצון מלפני ה׳ וכמש״כ לעיל א׳ ג׳. כך חטאת הקהל. וה״ה צדיק בעת הספדו. ומכש״כ בפניו. והיינו יבכו את השרפה כמש״כ בהע״ד:}}: