עריכת הדף "העמק דבר/במדבר/כט" (פסקה)

== יב ==

'''לחודש השביעי.''' כאן לא כתיב הזה. ונתבאר בסדר אמור משום דפרי החג הוא בשביל שבעים אומות כפרש״י סוכה דנ״ה והוא ממדרש איכה{{תוספת|ב|ולא כפרש״י כאן שבאין להגין עליהם מן היסורים אלא בשביל גשם כפרש״י בסוכה. ומש׳׳ה כתב בס׳ זכריה י״ד דלעתיד יהיו גם אוה״ע באים בחהמ״ס לעמוד על קרבנם. היינו בשביל שיכירו גם המה את מלך ה׳ צבאות ויהיו יודעים דפרנסתם תלוי׳ במוספי החג שישראל מביאים בשבילם. ואם לא יעלו לא יבא עליהם הגשם. וכך הי׳ המנהג בימי שלמה. ומש״ה היה שלמה מגיד קהלת בחהמ״ס לפני חכמי אוה״ע. דאפילו למ״ד במגילה ד״ז שנאמרה ברוה״ק מ״מ נאמרה גם לפני חכמי אוה״ע. ומש״ה לא נזכר בה כי אם שם אלהים. משום דאינהו לא ידעי אלא זה השם כדאיתא בסנהדרין ד״ס:}}:

'''וחגתם חג לה׳ שבעת ימים.''' לפי קבלת חז״ל אינו אלא להשלמה. וכמו בחג המצות. אבל מכ״מ אין המקרא יוצא מ״פ שמנהג ישראל הי׳ להביא חגיגה בכל יום. וביחוד היו רגילים להביא תודה כמו שאמר עמוס ד׳ וקטר מחמץ תודה וגו׳ כי כן אהבתם בני ישראל וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו׳. הרי שהיו אוהבים להביא לפני ה׳ בחג תודות כדי שיהי׳ בזה לחמי תודה ולהשפיע עי״ז ברכה על גשמי השנה. ויותר מזה נתבאר בסדר אמור. וכמו בחג השבועות לעצור טללים רעים ורוחות רעות הי׳ המצוה להביא שלמי צבור ולחמי חמץ. כך בסכות לכל יחיד. אלא בסכות בא בשביל גשם. וזה הי׳ בא לכל יחיד לפי מעשיו כדאי׳ בתענית ד״ט מטר בשביל יחיד. משא״כ טל ורוח כל הארץ שוה. ע״כ בא בק״צ: