עריכת הדף "הכתב והקבלה/שמות/יח" (פסקה)

== טו ==

'''כי יבא אלי. ''' השיבו משה שלשה דברים, כי דרכי ה' נחלקים לשלשה, א' התורה והמצוה, ב' בין אדם לחברו, ג' דרכי עבודת ה' והמוסר שהם שלמות העבודה, והוא לעשות אותם מאהבה ומיראה, כי אעפ"י שהתורה והמצות עצמם אהובים וטובים לפני ה' מאד כמ"ש לעולם יעסוק אדם וכו' מ"מ שלמות העבודה היא כשהם מאהבה ומיראה, ופרטיהן רבים מאד, וע"ז נאמר קדושים תהיו כמ"ש רמב"ן שם, וגם צריך לכל אחד ואחד פרטים רבים, וז"ש משה על הג' כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, שידע כל אחד הכללים והפרטים ופרטי פרטיהם של כל אחד ואחד. ועל הב' שבין אדם לחברו אמר כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. ועל הא' אמר והודעתי את חוקי וגו'. והנה דרכי העבודה והמוסר של כל אחד ואחד לא נגלה רק למשה מפי הש"י, כי זה תלוי בלב וה' יראה ללבב, וז"ש לדרוש אלהים, שהוא חושב את האלהי' בדברו עם כל אחד ואחד לתקן דרכיו. ולהשגת שלמות העבודה, שהיא עשיית המצות מצד היראה והאהבה, כמה מן הדרישה והשתדלות צריכה, כמ"ש במשלי, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה', לכן אמר כאן ע"ז לדרוש אלהי'. ולפי שהתורה היא יתד שהכל תלוי בה, לכן אמר משה והודעתי באחרונה. ועל ג' דברים אלה השיבו יתרו, על המשפטים אמר, (יח) נבל תבל גם אתה שלא תוכל לשפוט לכל אחד, גם העם, שלא יוכל להמתין אחד על משפט חברו, ואמר גם כמ"ש במכילתא אע"פ שתטול עמך אהרן וחור וכו'. ועל מה שאמר שצריך לדרוש אלהים, אמר כי כבד ממך הדבר, פי' כי לדרוש אלהים אי אפשר זולתך, וזהו כי כבד ממך לדרוש מהש"י על כל אחד ואחד, לכן תראה שיהיו שופטים בלתך, כי כבר יש לך דבר כבד מאד שאי אפשר בלעדך, ועל והודעתי את חוקי אמר, לא תוכל עשהו לבדך אלא תקח לך מסייעים, כמ"ש (עירובין נ"ד) נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו ואמר לו עוד (יט) היה אתה לעם מול האלהים, פי' מה שהם צריכים לאלהים שאי אפשר זולתך היה אתה בעצמך. ועל התורה אמר (כ) והזהרת אתהם את החקים. ועל המשפטים אמר (כ"א) ואתה תחזה ושפטו בכל עת; וחשב ד' אנשי מעלה, כי המעשה כולל ד' דברים, תורה עבודה אהבה ויראה; אנשי חיל הם בעלי אהבה. (כי איש חיל הוא תאר למי ששוקד על מעשיו בזריזות בכח וגבורה ובמדות היושר, ואין לך שקידה לעשות מעשיו בזריזות כ"א העושה מאהבת הדבר). יראי אלהים הם בעלי יראה, אנשי אמת הם בעלי תורה כמ"ש אמת קנה, תורת אמת היתה בפיהו. שונאי בצע הם בעלי עבודה, כי אין מקום לעבודה רק אחר שהמית תאות העולם והנאתו, ובצע הוא הנאה כמו מה בצע. ואמר שרי אלפים וגו', כי ד' מנהיגים היו לישראל, שופטים ושוטרים, שופטים הם הדיינים, ושוטרים הם הרודים בעם לקיים פסקי הדיינים. ועוד היה עליהם ראשים שהיו מנהיגים את העם בכל דבר לצאת ולבוא. ועוד היו זקנים והם המלמדים תורה ברבים. וזה סידרן, שרי האלפים היו מנהיגים את העם והיו ראשים ממש. שרי המאות היו השופטים ממש, שרי עשרות היו השוטרים הרודים לקיים פסקי הדיינים. ושרי חמשים הם הזקנים המלמדים תורה ברבים. ואף שכתוב על כלם, ושפטו בכל עת, שהיו כלם דיינים, מכל מקום היה לכל אחד עיקר התמנות לבדו, כל ג' ראשונים היו מנהיגים את העם, וכן במלחמה היו הם המנהיגים כמ"ש ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי מאות. ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי אלפים ושרי מאות, הנה אמר ושפטו, זהו פעולתם לענין המשפטים, ולהודיעם את התורות אמר והקל מעליך שטורח מרובה הוא ללמוד עם כל העם. ועל הג' שהוא צריך להביא את הדברים לאלהים אמר ונשאו אתך (מדברי הגר"א), ובדבריו מתיישבים תמיהות גדולות ועוררתי עליהם בפרשת דברים. ודע שהראב"ע פי' שרי אלפים, שרים שהיו להם בבתיהם אלף משרתים. וכן שרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות, כלם הם מנין המשרתים שהיה להם. ואלה דברי רוח, ובצדק אמר עליו הרא"ש (בעל מעשה ה') שהיה לו להראב"ע לשום בסתר פניו מלומר פירוש כזה. ורי"א פי' שרי אלפים, שר הממונה לשפוט סך ממון אלף וכן שרי מאות הוא על סך ממון הנשפט, וכן כולם עד"ז, וגם ע"ז שפיר השיב הרא"ש. והוא פי' (במעשה תורה ספ"ה) שרי מאות היינו מאות אלפים, שרי חמשים היינו חמשים אלפים, שרי עשרות היינו עשרות אלפים, כי אלפים הראשון חוזר על כל השרים הנאמרים אחריו. הנה הרא"ש ראה מומי ראב"ע ורי"א ומום עצמו לא ראה, כי מה יענה על מ"ש ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות, וכי גם שם פי' שרי מאות, מאות אלפים, הלא כל המחנה שהלכו למלחמת מדין לא היתה כ"א י"ב אלף (מטות ל"א ה'), ולפי' היה ראוי לשלוח עם מחנה כזה שרי עשרות אלפים. גם דרכי הלשון לא יסכימו להסב מלת אלפים על שרי המאות והחמשים, כי לעולם לא תמצא במקרא חמשים אלפים מאות אלפים, כ"א חמשים אלף מאות אלף בלשון יחיד. גם לפירושו אין השרים מסודרים על נכון לפי כמותם, שבשרי המאות מתמעט הכמות נגד שרי האלפים, וממנו ואילך מתרבים כמות השרים. הנך רואה כי כל רודפי הפשט שרצו למעט כמות השרים הפך דעת רבותינו נפלו במהמורות השבושים, והאמת בפי רבותינו, ויבואר יותר בפ' דברים: