עריכת הדף "דרישה/חושן משפט/רצב" (פסקה)

== יז ==

אם חסרו יותר מכדי חסרון שראוי כו' משנה בב"מ דף ל"א הפקיד פירות ואצל חבירו ואפילו הן אבודין לא יגע בהן רשב"ג אומר מוכרן בפני ב"ד כו' ובגמרא אר"י מחלוקת בכדי חסרון אבל ביתר מכדי חסרון ד"ה מוכרן ופירש"י דמתני' בכדי חסרונן כדרך שאר תבואות כמו שמפרש במשנתינו אבל אם אבודין יותר כי' אפילו רבנן מודים שמוכרן וז"ל התוס' מחלוקת כו' [עיין לשונם בסעיף זה בב"ח] ולפ"ז פי' דגמרא הכי הוא מחלוקת כלומר שחלקו חכמים על רשב"ג וסבירי להו שלא יגע בהן כשהחסרון עד בכדי שדרך התבואות הוא להתחסר לשנה אף על פי שנחסר בזמן מועט לית לן בה אבל יותר מכדי חסרונן כו' כלומר אבל כשנתחסר בב' חדשים יתר מכדי שדרך תבואה ההיא להתחסר לשנה מודים לרשב"ג דימכור ולרשב"ג אפילו נחסר בפחות מכדי חסרון לשנה כשנחסרה יותר מכדרכה להתחסר בחדש אז שם חסרון ומאירה עליה למכרן בב"ד ובזה מתורצין קושיות שהקשו וכי פליגי במשהו דהשתא ודאי טובא איכא בינייהו דרשב"ג ורבנן דלרשב"ג אפילו לא נחסר לחדש א' אלא חצי קב צריך למכרן ולרבנן אפילו נתחסר בחדש כו' ט' חצאי קבין לא ימכרנו כיון דדרך אורז להתחסר בשנה אחת כשיעור זה ושמא לא יתחסר עוד ומ"ש התוס' עד שיעלה החסרון כו' ר"ל עד ועד בכלל (דאל"כ אין לשון הגמרא מתיישב וגם אין טעם לדברי חכמים) כנ"ל לדעת תוס' ונ"ל שגם רש"י אפשר שיסבור כן אבל המ"מ פ"ז דשאלה בשם הרמב"ן ז"ל פי' בכדי חסרונן שחסר בפעם א' או בחצי שנה כדי חסרון שמתחסרין שאר פירות כל השנה ואם אי אתה אומר כן היאך אמר רשב"ג מוכרן בב"ד עכ"ל ונראה שזו דעת רבינו שכתב יותר מכדי חסרונם שראוי לשנה וכן בסמוך כתב וא"א הרא"ש ז"ל כתב כיון שחסרו כו' ש"מ דס"ל ג"כ דע"כ לא קאמר רשב"ג אלא דוקא בשחיסר בזמן מועט כדי חסרון שרגיל להתחסר בשנה אחת דהיינו ט' חצאי קבין לכור אבל כל שהחסרון פחות מזה אפילו הוא יותר מכדי שיעורו לערך זמן ההוא מודה שלא יגע בו ורבנן ס"ל דאפילו נתחסר ט' חצאי קבין לכור בזמן מועט אפ"ה לא יגע בהן עד שיחסרו יותר משיעורן ויש לתמוה דלפירושו קשה קושיא ראשונה דהקשו בתוס' וכ"פ במשהו דהא כל שנחסר פחות מט' חצאי קבין אפילו רשב"ג מודה שלא ימכרן וכשהחסרון יותר מט' חצאי קבין אפילו רבנן מודים שימכרם נמצא דלא פליגי אלא במשהו ודוק: לדעת רי"ף לא ימכרם כו' שם איתמר רבא בר יעקב אר"י הלכה כרשב"ג ורבא אר"נ הלכה כחכמים וכתב ב"י ז"ל וכתב הרי"ף והלכתא כדפסק רב נחמן דבתראה הוא כו' ע"ש בב"י שהביא מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף ולעד"נ (כיון) דטעם דהרי"ף והרמב"ם כיון דשם בגמרא שקלו וטרו רב כהנא ור"נ בר יצחק בטעמייהו דרבנן ש"מ דמסתבר להו לכולהו אמוראי דהלכתא כוותייהו ואפשר עוד דמ"ש הרי"ף כדפסק רב נחמן דבתראה הוא אינו ר"ל האי פסקא שפסק רבא משמיה דר"נ אלא ר"ל ר"נ ב"י הנ"ל שהוא היה באמת בתראה שהוא היה בימי רבא ול' כדפסק ל"ד אלא כיון שנתן טעם לדברי רבנן ממילא משמע דס"ל כוותייהו וק"ל: