עריכת הדף "אלשיך/דברים/ד" (פסקה)

== יט ==

'''ופן תשא עיניך השמימה כו'.''' ראוי לשית לב כי להזהיר שלא יעבדו שמש וירח וכוכבים למה יאמר פן תשא עיניך השמימה האם בא ללמדנו היאך יראו עינינו שמש וירח וכוכבים וא"כ טוב טוב היה יאמר ופן תעבוד את השמש כו' והשתחויתם להם. ועוד כי אדרבה אברהם אבינו לא הכיר את בוראו כי אם ע"י הביטו בשמש ובירח שראשונה חשב כי השמש הוא אלוה כשראה כי השמש בא ועלטה היה ויצא הירח אמר גם כי אין השמש אלוה כי הלא בא השמש ויצא הירח במקומו. וכן לא זה וזה כי הרי יש גם כוכבים משמשים לעתותם. אם כן וודאי כי גבוה מעל גבוה יוצרם ומסדרם במשמרותם. וא"כ איפה איך יאמר מ"ר ע"ה שממקום שבא אברהם לעבוד את ה' משם יבאו לעבוד עבודת גלולים. ועוד אומר כל צבא השמים כי אחר הזכירו אותם דרך פרט למה חזר וכלל אותם. ועוד או' ונדחת מהו הדחוי ההוא. ועוד אומר אשר חלק ה' אלהיך אותם כו' שיראה שהעמיד את העמים תחת השמש והירח והכוכבים. והנה לדעת האומרים אין מזל לישראל יתיישב הענין כי חלק להם ולא לישראל. אך לאומרים כי יש מזל לישראל יקשה. וגם אם נפשוט מהא כמ"ד אין מזל לא נמלט מקושיא כי א"כ איפה בטלה בחירת האומות לגמרי ולמה יענשו על עשותם הרע ויהיה שכר לחסידי או"ה. והן אמת כי הדרוש הלז ארוך מאוד לעמודי על בוריין של דברים ואנכי חזון הרביתי במאד מאד על הדרוש הזה בשער המזלות אשר בקרב שערינו על כן החשתי מלכתוב בדבר פה ומה גם לא לבי הלך לפרש אומר ולא חלק להם על המזלות כאשר יבא בס"ד. ועודי ראוי לשית לב אל אומר ואתכם לקח ה' מהיכן לקחם. ועוד אומר ויוציא אתכם מכור הברזל מה עניינו פה אצל הקודם כי יראה כי אין לו ייחס כלל ועיקר. וגם מה היה כי בשום מקום אשר הזכיר יציאת מצרים לא קראו כור הברזל זולתי פה ולא דבר רק הוא. וגם אומר להיות לו לעם נחלה מי לא ידע כי לכך היה: 

'''אמנם''' יאמר בשום לב אל אומר השמימה. כי כלל בידינו מרז"ל כי ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בראשה והוקשה להם מפסוק ישובו רשעים לשאולה אשר שם ה"א בסוך תיבה ולמ"ד בראשה ותרצו שהוא להפליג הדבר עד אמבטי התחתונה שבשאול. ועד"ז יראה כי גם בחומר השמימה יהיה כן שיש ה"א בסוף תיבה וה"א בראשה. ועל דרך זה ארז"ל על הבט נא השמימה שהעלהו למעלה מכיפת הרקיע. ונבא אל הענין אמר ופן תשא עיניך השמימה שהוא עד למעלה מעולם הגלגלים שהוא עד עולם המלאכים קו לקו כי וראית את השמש המשמש ביום ואת הירח והכוכבים המשמשים בלילה וגם תגיע להביט כל צבא השמים הם המלאכים שעליהם. והנה על הבחינה הראשונה שמעולם הגלגלים הם שמש וירח וכוכבים ונדחת מהם מלהחשיבם לאלוהות והוא כי תשית לב אל חקירת אברהם שדחה מעשות עיקר מהשמש כי הירח היא צרתו בצדו וכן השמש ינגד את הירח. אך על הכת השני הוא כל צבא השמים והשתחוית להם ועבדתם כדרך הע"ג שכל ע"ג יש לו שר עליו מלמעלה. אך חלילה לך כי הלא אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים והוא מז"ל כי אשר הפיץ הוא ית' את כל העמים שבעים מלאכים שהיו שם עמו חלק שבעים אומות להם שר לכל אומה ואת ישראל לקח לעצמו. ומפני שהיו ישראל בחלאת זוהמת נחש שקועים בחצוניות בלתי כדאים להיות לו ולתת להם תורתו ע"כ הורידם מצרימה לצרפם כזהב בכור שיצאו הסיגים והזהב לבד. ככה במצרים היה ככור שהוא תכלית קליפת החצוניות כי שם צירפם והסיגים נשארו דבקים שם וימותו בימי החשך. ואשר היה זהב טוב אחד מחמשה או למ"ד א' מחמשים או מחמש מאות נבחר לקבל התורה ולהיות לו ית' לעם נחלה. וזה מאמר הכתוב אשר חלק ה' אלהיך אותם הוא את צבא השמים הנזכר שחולק על שרים של שבעים אומות. אך ואתכם לקח ה' לחלקו ולהיותכם בחלאת זוהמת נחש מעין החצונים ההם על כן הותכתם במצרים ויוציא אתכם מכור הברזל שנתתם שם ליצרך להיות לו לעם נחלה ראויים לכך. וא"כ איפה למה זה תכנס בחלאת אשר הפרידך והעלך גם עלה הוא יתברך מהם להיות לו לעם נחלה. ותסיג אחור להיות נחלתם. או שעור הכתובים ופן תשא כו' לומר הלא אמרתי לך כי תבא לעשות תבנית כל הדברים העליונים להשתחוות אל התבנית שלמטה בכוונת אל מה שהוא דוגמתו למעלה. אמר עתה ופן תעשה בדרך אחרת כי לא תעשה תבנית מה למעלה להשתחוות אל התבנית כי אם תשא עיניך השמימה וראית בעיניך את השמש כו' או את כל צבא השמים גם שלא תראנה ונדחת מעל אלהיך והשתחוית להם ממש ולא לתבניתם ועבדתם. וש"ת כי אין רע רק השתחוות לכוכבים אך לצבא השמים הלא מלאכים המה לזה אמר אשר חלק ה' כו' את המלאכים הם צבא השמים לעמים לומר כי גם הם לא בידם טוב אומותם כ"א מה' שמשלשל להם טובה על ידם ולא לעובדם אך גם לזה לא לכם כמדובר בקודם: