עריכת הדף "אור שמח/תמידין ומוספין/ח" (פסקה)

== כ ==

'''ולא המוספין מעכבין זה את זה ולא מניין העולות כו' בין בימי המועדות כו'.''' 

''' רבינו ''' לא חילק וכלל כולן כדין שדרשו בר"ח מקרא דיחזקאל דכתיב וביום החודש ששת כבשים כו' אולם בגמ' אמרו [מנחות מ"ד] דשל חג מעכבין משום דכתיב כמשפט כמשפטם ע"ש ובתו' נסתפקו בפסח ופלפלו משום דכתיב יהיו אלא דגבי תמימים הוא דכתיב והביאו מספרי דדריש בפסח וכן בחג יעו"ש הרי דמה שאמרו בספרי שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן לאו מהך יהיו הוא משום דכתיב תמימים יהיו וקאי על תמימים יעוי"ש. ולא עמדו התוספות אהא דהספרי סותר את דברי הגמרא משום דבספרי איתא הרי שמצא פרים ולא מצא אילים אילים ולא מצא כבשים כו' הרי דיכול דפרים מעכבי את אילים ואילים מעכבין את כבשים דכולהו מעכבין זה את זה וע"ז דריש דאין מעכבין זא"ז אבל בגמרא דילן יליף מן כמשפט דמנין הפרים ומנין האילים ומנין הכבשים מעכב זא"ז כמו שאם אין לו רק י"ב פרים ביום הראשון לא יביא וכן בכבשים אם אין לו אלא שלשה עשר לא יביא כ"ז שאין לו ארבעה עשר וע"ז ילפינן מכמשפט אמנם הפרים אין מעכבין את האילים והכבשים וכן מין זה אינו מעכב מין אחר דזה יליף בספרי כן פירשו רבותינו בתוספות ולכן לא עמדו על הסתירה ויעוי' ברכת הזבח.

''' אמנם ''' כתב דראה בתוספתא מנחות דפליגי תנאי בזה ואפשר דיש שם ט"ס ובמחכ"ת שכח כי התוספתא דמנחות מפורש' בגמרא סוכה דף מ"ז ת"ר הפרים האילים והכבשים מעכבין זה את זה ר' יהודא אומר הפרים אינן מעכבין כו' לפי שמתמעטין והולכין כו' יעו"ש מה שמשיבים רבנן.

''' והנה ''' רבינו לקח מספרי והתורת כהנים דילפי מהא דבפ' אמור לא כתיב רק והקרבתם אשה לה' שאין מעכבין זה את זה ומוכח פשוטו דבמנין העולות אם לא מצא רק פר אחד או איל אחד יביא דאשה לה' מקרי חד בהמה לבד וזה ברור ומפרש פלוגתת ר' יהודא ורבנן דבמסקנא פ' כל התדיר מסיק דבמוספי החג עולה קודם לחטאת משום דכתיב כמשפט אכן בכל התורה כולה חטאת קודמת לעולה אם כן הכי פירושא אם יש פרים ואילים וכבשים עולות במספר זה אז הוא כמשפטם ודינם אז במוספי החג שעולה קודמת לחטאת אבל אם הפרים אינם במספר זה וכן הכבשים ואילים אז אין כאן כמשפט ויצא מכלל קרבן מוסף החג אלא דבפרשה אמור חייבה התורה להקריב אשה לה' בכל מועד ור"ח ובזה לא נפיק מכל קרבנות תורה דבין ביחיד בין בצבור חטאת קודם לעולה מבנין אב אשר לחטאת ראשונה ור' יהודא סבר דבפרים הואיל ומתמעטין בחג הסוכות תו אי ליכא רק ז' או ו' פרים לא נפיק מכלל כמשפט ולא יצא מסדר המוסף של חג וגם בזה עולה קודמת לחטאת וזה פירוש נעים רק להך לישנא דאמרו בפרק כל התדיר דבחג ג"כ חטאת קודם לעולה הרי סברי ר' יהודא ורבנן דמעכבין זה את זה לכן אמר במנחות דפרי החג כמשפט כתב בהו אבל לפי האמת הפירוש הוא כמו שכתבתי.

''' ואחר ''' שכתבתי זה ראיתי בספר יחזקאל ושבעת ימי החג יעשה עולה לד' שבעה פרים ושבעה אילים כו' ובחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה דפירש רש"י שבחג על כל שבעת הימים יעשה אם אין לו רק פר אחד ליום ואיל אחד ליום יעשה כן שאף בפרי החג אין מעכבין זה את זה וכן האילים אין מעכבין זא"ז יעו"ש ברש"י דמיירי כשאין לו מספר הפרים והאילים אם כן באופן זה ביארנו דכיון דיצא מכלל דכמשפט ואין דינו כמוסף החג רק ככל קרבנות דעלמא תו החטאת קודם לעולה וכמו שכתוב באמור בכל המועדים ור"ח והקרבתם אשה לד' בזמן שאין להן להקריב כל המספר של עולות מוסף אז בחג דומה לראש חודש ולכן יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת וכעולה וכמנחה וכשמן היינו שחטאת קודם לעולה גם בחג כיון שאין לו מספר הפרים והאילים וזה ענין נפלא ואמתי בס"ד.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}