עריכת הדף "אור החיים/בראשית/ו" (פסקה)

==יא==
'''ותשחת הארץ''' וגומר. כל הכתוב לא היה צריך לאומרו כי כבר כתב בפרשה הקודמת {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ה|לעיל ו ה]]}} וירא ה' כי רבה וגומר ואם לפרט החטא נתכוון יותר מפורש בפרשה הקודמת דכתיב רבה רעת האדם וכל יצר וגומר ואם לצד שלא הזכיר שם החמס היה{{הערה|בדפו"ר: '''והיה'''.}} לו להזכירו ועוד למה בפרשה הקודמת אמר שם הרחמים וכאן אמר שם אלהים עוד למה הוצרך לומר תיבת לפני האלהים עוד למה חזר עוד לומר וירא אלהים וגומר אם להודיע בא כי ה' יודע כל הווה דבר זה ידוע הוא. אכן יתבאר הענין ע"ד אומרם באבות {{ממ|[[משנה/אבות/ד#יא|ד יא]]}} וז"ל העושה עבירה אחת קנה לו קטיגור פירוש מלאך משחית אך צריך אתה לדעת כי אין המשחית יכול עשות דבר קודם שישפוט שופט כל הארץ שה' מונעם מעשות רע והוא סוד פירוש נושא עון ואחר שישפוט האלהים אז ישלחם ביד פשעם שהם קטיגורים שנבראים במעשיהם הרעים כאו' {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#יט|ירמיה ב יט]]}} תיסרך רעתך ויש לך לדעת כי הגם שימנע ה' המקטרג מהזיק לעושהו עכ"ז כשירבה יקבול שלא יסבול עוד וידחוק למהר מעשהו לאבד בעליו קודם שיגמר דינו כי משפטו מפורש והוא אומרו ותשחת הארץ לפני האלהים פירוש קודם שיגמר דינם נשחתה הארץ פירוש משלו בה משחיתים לצד מעשיהם. ודקדק לומר הארץ הכוונה שגם גוף הארץ לצד הפלגת החטאים תקולל חלקתם בארץ כי ישכינו בה התיעוב הנוצר ממעשיהם ואומר ותמלא הארץ מן הראוי היה להקדים הסיבה ואחר כך המסובב שהוא יצירת המשחית אלא נתכוון להודיע שאחר שהגיעו לגדר זה עוד הוסיפו להתעיב יותר מהקדום חמס פירוש חמס הוא כללות הרשע בו גזל בו ג"ע בו ש"ד בו ע"ז וכמו שהוכיחו רז"ל {{ממ|}} מהכתובים יעש"ד והגם שמידתו יתבר' להיות נושא עון עד עת בא דבר משפט הדור ההוא גדל עונם מנשוא במידת נושא עון ע"ד או' קין גדול עוני מנשוא {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ד#יג|לעיל ד יג]]}}. או יאמר ותשחת הארץ הם מעשיהם הרעים ומצד זה נתמלאה הארץ מקטרגים המתייחסים בשם חמס והוא שהודיע הכתוב לנח באומרו קץ כל בשר בא לפני פירוש אותם המקטרגים שנבראו מיושבי הארץ שנקרא קץ כמו שמפורש בדברי הזוהר {{ממ|}} בא לפני וקובל למהר לאבדם וטעם הודעת כל הכתובים הוא לומר כי זולת זה היה ה' מאריך אפו זמן מה והגם שאמר בפרשה הקודמת {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ו#ז|לעיל ו ז]]}} ויאמר ה' אמחה את האדם וגומר עכ"ז ינחם ה' על הרעה והיה מאריך אפו אלא לצד הפלגת המשחית והוא אומרו וירא אלהים וכו' והנה נשחתה בהפלגה לטעם זה מיהר ה' לומר לנח עשה לך וגומר וטעם שהזכיר בפרשה זו שם אלהים הראה כי גם מידת רחמים נתהפכה למידת הדין לצד מעשה הרשעים:

'''הארץ חמס.''' במדרש {{ממ|}} וז"ל היה מביא קופה תורמוסים וכל אחד לוקח תורמוס אחד ואינו יכול להוציאו בדיינים ע"כ כבר קדמו ראשונים {{ממ|}} והקשו דבני נח נהרג על פחות משוה פרוטה {{ממ|[[בבלי/עירובין/סב/א|עירובין סב.]]}}. ולי נראה כי המדרש מגלה כי מלבד שבטלו עיקר תורת ז' מצות עוד להם שהיו חומסים מתורת האדם השכליית כי הגוזל פרוטה הוא דבר שהיו תובעים אותו ולא פחות משוה פרוטה והיו מתחכמים לגזול באופן שלא יתבעו אותם. גם כפי הדין נ"ל כי לא חייבה תורה לבני נח אלא על ממון הבא לידם בדרך גזילה אבל בהקפה לא יתחייבו והגם שהרמב"ם ב[[רמב"ם/מלכים/ט|פ"ט מה' מלכים]] כתב גם עושקי שכר שכיר יהרגו עליו בני נח אינו דומה לזה שבא לידו בהלואה שיאמר חייב אני לתת לך לכשיבא זמן ואנשים ההמה היו נוטלים ברצונו בהקפה לפרוע אחר כך וכשהיה מתרצה להקיפם היו נוטלים פחות משוה פרוטה ובהלכות הלוואות לא היו דנים על פחות משוה פרוטה אם חייב לו כשיטעון פרעתי או יש לך כנגדו ודבר זה אינו בגדר מצות{{הערה|בדפו"ר: '''מצוה'''.}} גזילה שיתחייב מיתה שיאמר סבור הייתי שאין לך בידי כלום עוד אפשר לומר שיכולין לטעון בתורת מתנה בא לידם לטעום לקנות ממנו: