עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/ז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''השביחה הנבלה והרי היא שוה בשעת העמב"ד ק"כ הרי המזיק משלם לו [תשעים] אם היה מועד ואם היה תם משלם מ"ה מגופו וזהו שנאמר וגם את המת יחצון.''' ''' בטור ''' סימן ת"ג כ' ע"ז הפרישה וז"ל, דלעולם השבח נשבח כפי ערך הדמים שהיה שוה תחלה וכו' ולכך במועד דנעשה שותף בחצי דמי הבהמה דמעיקרא, משו"ה נוטל ג"כ חצי השבח, ובתם דאינו נעשה שותף כי אם ברביעית דמי הבהמה דמעיקרא, אינו נוטל בשבח אלא הרביעית עכ"ל וכן כתב בסמ"ע בחו"מ, ומדבריו מוכח דסובר דמשו"ה נוטל במועד חצי השבח משום שנעשה שותף על חצי דמי השור, והיינו כפי הציור שכתב הרמב"ם כשנגח שור שוה מאתים והנבלה שוה מאה זוז דנמצא במועד משלם חצי דמי השור ולכן נעשה שותף על חצי השבח שהושבחה הנבלה בשביל שנעשה שותף על חצי השור, וא"כ לפי דבריו אם נגח שור שוה מאתים והנבלה שוה מאה וחמשים אז במועד אינו נוטל אלא רביעית השבח ובתם שמינית, וקשה טובא דהא דינא דשבח נבלה הוא כר' יהודה ואמר להדיא במתני' דקרא מיירי בשור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זוז, א"כ במועד משלם מאה וחמשים ונעשה שותף על שלשה רבעים, ועוד קשה דהא עיקר קרא דוגם את המת יחצון מיירי בתם ובתם קאי שם כולה סוגיא ובזה אמרינן מעיקרא דיש למזיק חלק בנבלה לענין פחת נבלה ופריך א"כ מצינו תם חמור ממועד ומסיק אלא לענין שבח נבלה א"כ הכל מיירי בתם, ומנין להרמב"ם לומר דכי מסיק דהוא על שבח נבלה דבשבח נבלה חולקים היינו במועד. ''' אכן ''' באמת הביאור פשוט דהרמב"ם אינו מחלק כלל בין תם למועד ואינו סובר כלל דבמועד נוטל חצי השבח ובתם רביעית השבח אלא דבאמת הא אינו נוטל המזיק בשבח כלל דהא לא קנה הנבלה אלא דמה שהושבחה הנבלה מנכין חצי השבח משיעור ההיזק שהיה בשעת מיתה וזה שוה בין במועד בין בתם, דאם היתה הנבלה שוה בשעת מיתה מאה ואח"כ הושבחה והיא שוה ק"כ מנכין עשרה שהוא חצי השבח משיעור ההיזק שהיה בשעת מיתה וממילא נשאר ההיזק תשעים לשלם כולו במועד וחציו בתם והוא פשוט, ואח"כ מצאתי שכתב כן ביש"ש ושמפורש כן בפיהמ"ש להרמב"ם ז"ל ע"ש. ''' והנה ''' בזה נוכל ליישב קושיית הלח"מ שהקשה בהל' ח' למה לא הביא הרמב"ם ז"ל הא דאיתא בגמ' דאם השביחה הנבלה יותר מכדי הנזק דהבעלים משלמים ולא נוטלים, והטור כתב זה והרמב"ם השמיטו, אכן לדברינו מבואר בפשיטות כיון דבאמת פירושא דשבח נבלה אינו דהמזיק נוטל בשבח הנבלה דאי הוי הכי א"כ כיון דהך דינא בתם כתוב היה לנו לומר דעל התם לשלם רק ארבעים דהא חיוב הח"נ שלו אינו אלא חמשים וכיון שיטול כנגד זה חצי השבח שהוא עשרה לא נשאר לו לשלם אלא מ' וע"כ דהוא כמש"כ דאינו נוטל משבח הנבלה, אלא התורה אמרה דמנכין חצי השבח מההיזק, א"כ לא צריך לומר דאינו נוטל שבח היכי שאין עליו לשלם כלום, ובגמ' דרש רק דלא נטעה לומר דבאמת השיג המזיק זכות בהנבלה ונוטל בשבח, אבל באמת לא דרשינן כן ואינו נוטל בשבח אלא מנכין, וא"כ שפיר דכיון דכתב הרמב"ם דמשלם מ"ה לא צריך לו לכתוב דאינו נוטל ריוח:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף