עריכת הדף "תרועת מלך/א" (פסקה)

==ה==
[ה] '''מיהו''' לפי שיטת הרא"ש והמאירי דשייך בחרמי 
כהנים דין נדר קודם שניתן לכהנים, אם כן
לכאורה שייך בה גם כן אמירה לגבוה דעושה חוב וגם נודר
לנדור, ולמה לא חשיב בברייתא חרמי כהנים כקושית הטורי
אבן דאי אפשר לומר בזה כדברי הטורי אבן משום דאם אמר
ולא אפריש לא חל לא קתני לה, דהא לשיטת הרא"ש והמאירי
שייך בה דין אמירה משום נדר או משום לגבוה.

'''ונלע"ד''' בזה דסוברים הרא"ש והמאירי דאמירה לגבוה
הרי חזינן דהוא משום קנין וכמסירה להדיוט
הוא ולפי"ז אימת שייך קנין רק בדבר שאם הוא של הקדש
הקנין להקדש, אבל כאן אף אם יש מעילה מ"מ הקנין לאו
של הקדש הוא, דהא משבא לכהן פקע הקדושה, אם כן לא
שייך אמירה לגבוה כמסירה להדיוט משום דקנין הקדש לא
שייך בה, אלא דיש באמירה לגבוה משום ב' דינים א' משום
קנין, ב' משום נדר, וכדיליף דאף נדיב לב עולות אף אם בלבו
חשיב דלא שייך כלל קנין להקדש, רק חיוב על גברא, אבל
פשוט הוא דלא שייך נדיב לב, רק אם שייך עצם החפץ להקדש,
אבל כאן הא צריך ליתן לכהנים, ואין שייך להקדש ורק
המעילה עד שיבוא ליד הקדש הוא דיש, א"כ לא שייך בה כלל
שום דין של חוב אם קבל עליו ולא אפריש והבן.

'''אלא''' דיש עליו חיוב דנודר לנדור, לפי השיטות שיש דין
של נודר לנדור לפי שיטת הרא"ש ומאירי דבחרמי
כהנים הוי דבר נדור, אבל פשוט דאז הבל תאחר משום נדרים
לא משום חרמים, וברייתא לא תני רק בל תאחר של חרמים,
וחרמי כהנים לא משכח"ל באמר ולא אפריש שיהיה בל תאחר
דחרמים דאין חל חרמים כה"ג והבן.

'''שוב''' מצאתי להגאון {{אישים|בעל צפנת פענח שליט"א}} [[צפנת פענח/נדרים/ב#יא|פ"ב מנדרים
הי"א]] שם שהביא הך דנדרים [[בבלי/נדרים/יח/א|י"ח]] דאם חרמי כהנים
קודם שבא ליד כהן אם שייך התפסה נחלקו הרא"ש נדרים
שם עם תוס' תמורה {{ממ|ל"ב}} וציין רש"י ביצה {{ממ|ל"ו}} גבי חרם
לבה"ב דלכהנים ס"ל רש"י דלא הוי גדר מצוה, ורש"י קדושין
ס"ד נאמן לחרמים חרמי בה"ב משום דאין נאמן רק היכא
שעל ידו נגמר הדבר ודי בשנים, ויש דין של מופלא סמוך
לאיש אבל חרמי כהנים לא שייך מופלא סמוך לאיש, כיון
שאינו בכלל הקדש ולא שייך אמירתו לגבוה, ועיין מש"כ
רבינו {{ממ|[[רמב"ם/ערכין/ו#יז|פ"ו מערכין הי"ז]]}} דבחרמי כהנים לא שייך פשטה קדושה
בכולה, אך בספרי פ' קורח {{ממ|פסקא קי"ז}} משמע דבן נח עושה
חרמי כהנים, וע"כ דהוי גדר נדר עכ"ד הגאון שליט"א, והנה
מכל מה שהביא אנו רואים דמחלוקת גדולה היא בין הראשונים
אם חרמי כהנים שייך בה גדר נדר, אבל הרי הספרי אומר
מפורש דאף חרמי כהנים שבן נח מחרים חל, ואי נימא
כשיטת הראשונים שאינו גדר נדר וכמו שכתבו תוס' תמורה
{{ממ|לב}} אם כן תיקשה מהספרי דאיך יכול בן נח להחרים חרמי
כהנים, ונלע"ד לישב הספרי לפי"ד הטורי אבן שכתב דעצם
הך אם חרמים יש בבל תאחר תליא אם סתם חרם לבה"ב
או לכהנים דלמ"ד לכהנים אם כן קאי עלה לד' והוי דבר
שלד' ושייך בל תאחר, והיינו דלפי"ז בע"כ הך מעילה הוא
משום קדושת פיו אם כן שייך בל תאחר דיש דין נתינה לכהן,
דאי לאו הכי מה בל תאחר שייך וקרא מרבה מד' אלקיך
חרמים שיש בל תאחר, אם כן לדידיה ודאי הוא נדר ככל מתנות
כהונה ושייך התפסה ולכך שייך חרמי בני נח בהו גם כן, אבל
לדידן דקיי"ל כריב"ב שפיר אמרו הראשונים דלא שייך גדר
נדר, ולדידהו לא יחול חרמי כהנים בבני נח.