עריכת הדף "תוספות יום טוב/פסחים/ט" (פסקה)

== ה ==

'''מקחו מבעשור כו'.''' דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#ג|שמות יב ג]]}} בעשור לחדש הזה ויקחו. זה מקחו מבעשור ואין פסח דורות מקחו מבעשור. [*ואף על גב דמהך קרא דמקחו מבעשור שמעינן לביקור ממום ארבעה ימים לענין תמיד כמ"ש הר"ב ב[[רע"ב/ערכין/ב#ה|משנה ה' פרק ב' דערכין]]. ולעיל במשנה ג' כתבתי דפסח דורות צריך [נמי] ביקור ארבעה ימים. ובגמרא יליף לה דף צ"ו מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ה|שם יג ה]]}} ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה שיהו כל עבודות החדש זה כזה. כבר כתב רש"י שם דמיהו לענין מקחו מבעשור אמעיטו שאין צריך שיפריש מבעשור. אלא יקח שנים שלשה טלאים מבעשור ויבקרום] ובשעת שחיטה [יפריש] אחד מהן. והאי הזה דגבי ביקור. דריש ליה למלתא אחריתא היינו למעוטי פסח שני. ועיין עוד מה שכתבתי ב[[תוספות יום טוב/ערכין/ב#ה|מסכת ערכין שם]]] וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#יא|שמות יב יא]]}} ואכלתם אותו בחפזון. אותו נאכל בחפזון ואין אחר נאכל בחפזון. בגמ'. וטעון הזאה וכו' א"צ לימוד דמשום ולא יתן המשחית שעבר בליל' ההוא נצטוו להזאה כמפורש בכתוב: 

'''בלילה אחד.''' פירש רש"י בגמרא וה"ה פסח דורות נמי לילה אחד עד כאן וכדמייתינן בזה הכלל במשנה דסוף פרק ב' דמגילה {{ממ|[[משנה/מגילה/ב#ו|מ"ו]]}} כמ"ש הר"ב שם {{ממ|[[רע"ב/מגילה/ב#ו|ד"ה ודבר]]}}. ונהי נמי דחכמים גזרו ואמרו עד חצות. אין לפרש דתנא דידן בא לחלק בין של מצרים לשל דורות בדבר שמדבריהם. חדא דשל מצרים נמי היה ראוי לגזירה זו. ועוד כמה פסחי דורות נעשו קודם גזירת חכמים כי כן הסברא נותנת. ואף על גב דב[[משנה/פסחים/י#ט|סוף מכילתין]] תנן עד חצות ומדאורייתא כמו שמפרש שם הר"ב {{ממ|[[רע"ב/פסחים/י#ט|ד"ה הפסח]]}}. אפילו הכי ליכא לפרושי למתניתין דהכא דאתיא כי ההוא תנא ומחלק בהכי בין של מצרים לשל דורות. דלאותו תנא אף פסח מצרים אינו נאכל אלא עד חצות. דהא הנהו קראי דקא יליף מינייהו בפסח מצרים כתיבי. אלא מתניתין דהכא כרבי עקיבא דבגמרא דסוף מכילתין. דסבירא ליה מן התורה נאכל כל הלילה. אלא שחכמים עשו סייג. וכוותיה מתניתין דסוף פרק שני דמגילה. וכתבו התוספות ואם תאמר א"כ אמאי תנייה כלל במתניתין כיון דשוים בזה. וי"ל דתנייה אגב דבעי למיתני וחמוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה: 

'''אחד.''' עיין מ"ש ב[[תוספות יום טוב/פסחים/ו#ד|משנה ד' פרק ששי]] [ומשנה ה' פרק ב' דברכות {{ממ|[[תוספות יום טוב/ברכות/ב#ה|ד"ה בלילה הראשון]]}}]{{הערה|ש"לילה" הוא לשון זכר.}}: 

'''[*ופסח דורות נוהג כל שבעה.''' וא"ת שלשה כתות שנשחט פסח דורות היאך אתה מוצא בשל מצרים וראיתי ירושלמי בפרק תמיד נשחט [משנה ה'] אדתנן התם הפסח נשחט בשלש כתות ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא ניתן כח בקולו של משה והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך מ' יום ומה היה אומר ממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת. וממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת. ואל תתמה ומה אם אבק שאין דרכו להלך אתמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ט#ט|שמות ט ט]]}} והיה לאבק בכל מצרים{{הערה|על כל ארץ מצרים.}}, קול שדרכו להלך לא כל שכן. ע"כ. ואע"ג דלא קאמר אלא שתי כתות קיצר במובן דמהיכי תיתי כלל לומר שהיה קולו של משה מהלך כו'. אלא ממה ששנינו דפסח [נשחט] בשלש כתות א"כ הכי נמי שלש כתות עשה משה הרי דלא כהתוספות. אלא אף בפסח מצרים היה שלש כתות]: