עריכת הדף "תוספות יום טוב/ברכות/א" (פסקה)

==ה==
'''מזכירין.''' איכא למידק אמאי לא תני זוכרין כדדייקינן ב[[משנה/ראש השנה/ד#ז|משנה ז' פרק ד' דר"ה]] גבי השני מתקיע.{{הערה|עי' {{ממק|קול הרמז}} שכתב ליישב דאי תני זוכרין הוה אמינא זכירה במחשבה, דסתם זכירה הוא בכח הזכירה, וכן זכור דמרים ודעמלק דרשינן זכור בפה מיתורא, להכי תני מזכירין דהוא בפה, ע"כ. והעיר עליו בשדי חמד {{ממ|[[שדי חמד/כללים/ז/יג|כללים מערכת ז כלל יג]]}} שלא באר מנא לן דזכירת מצרים הוא בפה, ועל כל פנים הדין אמת, ומציין לדבריו בתענית {{ממ|פ"א מ"א}} שגם שם כתב דסתם זכור הוא בלב ומזכיר הוא בפה, והרב שושנים לדוד {{ממ|[[שושנים לדוד/תענית/א#א|תענית שם]]}} הביא שהרב בית דוד {{ממ|[[בית דוד/תענית/א#א|תענית שם]]}} השיג על הרמ"ז שנעלם ממנו דברי המכילתא ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/חמץ ומצה/ו|הל' חמץ פ"ו]]}} דזכור הוא בפה, והוא נגד הכלל דכייל הרמ"ז דזכירה אינו אלא בלב, ויפה השיב על דבריו הרב שושנים לדוד דאדרבא משם למדנו דזכור הוא בלב לולא ריבויא דקרא. אמנם תמה עליהם בשד"ח שנעלם מהם דברי הש"ס דמגילה {{ממ|[[בבלי/מגילה/יח/א|יח.]]}} דמתבאר להדיא דלולא הגזרה שוה דזכרון בספר הוה אמינא דלא בעי קריאה בספר ומשמע דהוה סגי נמי בהרהור הלב כדמייתי בתר הכי מדתניא זכור יכול בלב וכו', ונשאר בצ"ע. ועי' עוד [[ברכת השיר]] על ההגדה בפיסקא ולא זכיתי שתאמר וכו'.}} וי"ל כיון שעיקר הפרשה במצות ציצית ועל ידה זוכרין יציאת מצרים שייך שפיר לישנא דמזכירין שע"י פרשת ציצית מזכירין יציאת מצרים:

'''כבן שבעים שנה.''' פירש ה[[רע"ב/ברכות/א#ה|ר"ב]] שהלבינו שערותיו וכו' כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות. הכי איתא בגמ' פרק תפלת השחר {{ממ|[[בבלי/ברכות/כח/א|כח.]]}}. וצ"ל דרבותא קאמר ולא זכיתי עד וכו' כלומר דאע"פ שהיה חכם מופלג וראוי לנשיאות מצד חכמתו שהרי זכה לנס מפני כן אפילו הכי בזה לא זכיתי עד וכו' וכיוצא בזה דברי ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ה|רמב"ם]] אלא שכתב שאמנם קרה לו השיבה מצד שהרבה לשנות וללמוד ולקרות יום ולילה עד שתשש כחו ונזרקה בו שיבה וכו' ואמר אע"פ שהשתדלתי והתחברתי עם אנשי החכמה עד ששבתי על ידי כן כבן שבעים שנה לא זכיתי וכו' עכ"ד רצה לקרב הענין אל הטבע ושלא היה זה הנס שהזכירו חז"ל בדבר היוצא חוץ להיקש. ודעתו בכיוצא בזה ודעת אחרים תמצא בס"ד ב[[תוספות יום טוב/אבות/ה#ו|משנה ו' פרק ה' ממסכת אבות]]:

'''ולא זכיתי.''' פירש ה[[רע"ב/ברכות/א#ה|ר"ב]] לא נצחתי גם בערוך [כתב] די"מ כן{{הערה|וכן הוא במאירי {{ממ|[[מאירי/ברכות/יב/ב|ברכות יב:]]}}.}}. ובהש"ס {{ממ|[[בבלי/ברכות/יב/ב|יב:]]}} תניא אמר להו בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/כג#ז|ירמיה כג ז-ח]]}} הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר{{הערה|לשון הפסוק: ולא יאמרו וגו'.}} עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה וגו' אמרו ליה לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל וכו' וכיוצא בו אתה אומר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לה#י|בראשית לה י]]}} ולא יקרא עוד שמך{{הערה|לשון הפסוק: לא יקרא שמך עוד יעקב וגו'.}} יעקב כי אם ישראל וכו'. ומצינו שקראו אח"כ יעקב{{הערה|כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מו#ב|בראשית מו ב]]}} ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הננו.}} וכו'. ולפי דפשטיה דקרא דהנה ימים וגו' משמע כבן זומא, בזה נצחם, דאף על גב דמשנו ליה רבנן, שנויא בעלמא היא ולא סמכינן עליה דשאני קרא דיעקב דהתם הדריה קרא בפירוש, כנ"ל. וראיה לדברי מן המכילתא שהובא בילקוט פרשת בא {{ממ|[[ילקוט שמעוני/ריח|רמז ריח]]}} שלא הביא לדברי חכמים שהשיבו לא שתעקר וכו' ומזה הטעם דבתר פשטיה דקרא אזלינן. ורבי לא סידר במשנה אלא התחלת הויכוח שבין בן זומא לחכמים בלבד אבל אין נראה לומר שראב"ע לא שמע מאמר וחכמים אומרים דא"כ אין כאן ניצוח כיון שאין חולק ועיין לקמן. וה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#ה|רמב"ם]] מפרשו לשון זכות שלא זכה לדעת הרמז שנרמז בכתוב לחיוב זה וכו'. גם בערוך פירש לשון זכות. ומ"מ בפ"א מהלכות ק"ש {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ג|ה"ג]]}} פסק הרמב"ם כבן זומא:

'''עד שדרשה בן זומא.''' פי' ה[[רע"ב/ברכות/א#ה|ר"ב]] באותו היום שנתמנה וכו' וכפירש"י ונ"ל שפירש כן מדאמר בגמ' פרק תפלת השחר {{ממ|[[בבלי/ברכות/כח/א|כח.]]}} בו ביום שנתמנה וכו' לא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה. וגם מזה ראיה למ"ש לעיל דדברי חכמים נשמעו לראב"ע כיון שכל הלכות התלויות פירשם ראוי שיהיו נאמרים כל חלקי הסותר:

'''שנאמר למען תזכור וגו'.''' ומפני שפרשת ציצית שגורה בפי כל מפני קריאתה ביום בעבור מצות ציצית שבה הלכך הנהיגו לקרותה בלילה לצאת בה הזכרת יציאת מצרים בלילה:

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תוספות יום טוב: ברכות]]