עריכת הדף "שרשי הים/סוטה/ג" (פסקה)

== כ ==

'''סוטה שיש לה זכות ת"ת אעפ"י שאינה מצווה על ת"ת הר"ז תולה לה ואינה מתה לשעתה אלא נימוקת והולכת וחלאים כבדים באים עליה כו'.''' עכ"ל. ונשאלתי מחד צורבא מרבנן מעיר רודיש יע"א בדברי רבינו ז"ל הללו שנראין לכאורה הפך מסקנת הש"ס בפרק היה נוטל [[בבלי/סוטה/כא/א|דף כ"א]] דאלו התם מסקינן דזכו' זה שתולה לה לאו בזכות ת"ת דידה הוא דהא אינה מצווה ועושה אלא באקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו כו' וכמ"ש שם רש"י ז"ל ומסתמות דברי רבינו ז"ל משמע דעל ת"ת דידה קאמר דאי לא כל כי האי הו"ל לפרש וא"כ איך תפס עיקר הר"מ ז"ל זכות ת"ת אעפ"י שאינה מצוו' כיון שטעם זה נדחה קרו לה בש"ס וזה לשון תשובתי אליו לע"ד ב' תשובות בדבר הא' שאפשר שרבינו ז"ל מפרש בדברי רבינא דקאמר לעולם בזכות תורה כו' בזכות דאקרויי בנייהו ומנטרן לגברייהו מי לא פלגן בהדייהו כו' דה"ק לעולם בזכות תורה דידהו ואף ששכ' זה אינו כ"כ כמצוה ועושה מ"מ זכות מיהא אית להו ולא יבצר ששכר זה יגיע לחצי כופר ממי שמצווה ועושה וא"כ זכות ת"ת זה עושה מחצה וזכות דאקרויי בנייהו דפלגן בהדייהו נמי הוה ליה שכרו משלם ודלא כמו שפי' רש"י ז"ל דהשתא הדר ממאי דקאמר תחילה בזכו' תורה דידהו דא"כ לא היה ליה למימר בהאי לישנא דלעולם זכות ת"ת דמשמע דעל זכות תורה האמור מעיקרא קאי אך לפי האמור ניחא:

'''ואף''' שלפ"ז אכתי הי"ל לרבינו לומר דזכות ת"ת תולה לה בהצטרף אליה זכותא דאקרויי בנייהו מ"מ כיון שהיא מילתא דשכיח ברוב הנשים הא דאקרויי בנייהו לא הוצרך לפרש ובשתיים עלתה לו שרבינו סובר דתלמוד' לא הוצרך לאוקומי ולמימר דזכות תורה היינו הא דאקרויי בנייהו כו' ולא ניחא ליה למימר דזכות ת"ת דידה יכולה היא שתגן אף שאינה מצווה ועושה אלא דוקא לתנא דמתני' שסובר שהזכות תולה לה שלא היתה מתה באותה מיתה אבל לר' דפליג אר"ש בסיפא דהך מתני' וסובר שהיתה מתה באותה מיתה ולא היתה יולדת ולא משכחת כו' וכדאוקי פלוגתייהו רב יוסף בד"ו הא ודאי לא פריך מידי תלמודא אי זכות תורה הא אינה מצווה ועושה דנהי שאינה מצווה מ"מ לא בשבי' זה אין לה שכר כלל ואדרבא הסברא נותנת שגדול יהיה פר"ע ממי שאינו מצווה ממצוו' אלא שהטעם לזה שהמצווה דואג תמיד לבטל יצרו כמ"ש התוספו' ואין למדין מתורתו של דואג שאין לה שכר כלל ולשון חכמים בכל מקום הוא גדול המצווה ממי שאינו מצווה וכ"כ רבינו ב[[רמב"ם/תלמוד תורה/א|הל' ת"ת]] האשה שלמד' תורה יש לה שכר אבל אינה כשכר האיש יע"ש וא"כ לר' דאית ליה שהיתה מתנוולת ומתה באותה מיתה אלא שלא היתה מתה מיד אין ספק שכר זכות זה להגן עליה ולהצי' ממות נפש' שלא תמות מיד וז"ש רש"י וז"ל זכות דמאי כו' מגינה כל כך עכ"ל ודוק: