עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/ח" (פסקה)

==ה==

{{ממ|ה}} '''והן''' עתה נד"מ ס' מנחת משה וראיתי בסי' ט"ו אות גימל שהעתיק בשם שו"ת רח"כ סי' י"ב במי שמכר לעכומ"ז ביום י"ג היי"ש והדבש מבושל שנתחמץ בשמרי שכר ופסק עמו דמים וכתב לו שטר מכירה אלא שלא מסרו ליד העכומ"ז כי אמר שלמחר יבא לקבל השטר ולא בא עד אחר חצות ואז קבל השטר והמפתח וכבר ביטל החמץ באמירת כל חמירא בלילה וביום בפני כמה בני אדם דיש להתירו בהנאה מכמה טעמים דהא כתב הר"ן דחמץ שאינו ברשותו אלא שעשהו הכתוב כאילו הוא ברשותו בגילוי דעתא דלא ניחא ליה דליהוי זכותא בגויה סגי ואם כן יש לומר דאף דבשאר מכר בעינן דמטא שטרא ליד לוקח הני מילי היכא דהוי ברשות מוכר אבל חמץ דאינו ברשות האדם אין צריך שיגיע שטר ללוקח דבגילוי דעת סגי ואין לך גילוי דעת יותר מכתיבת שטר ועיין במשאת בנימן סי' ט"ן דמיד כשהגיע זמן איסורו בקנין כל דהו נפיק מרשותו לרשות עכומ"ז ובח"מ סי' ר"ד מבואר דדברים בלא מעות החוזר בו הרי זה מחוסרי אמנה אם כן יש לומר דמהני זה במכירת חמץ דסגי בגילוי דעת וקנין כל דהו ובפרט שכתב שטר דהוי גילוי מילתא במעשה רב וגם עשו מנהג תגרים ששתו כוס {{ממ|עיין מה שרשמתי בזה בקונטריס זה בשדי חמד ח"א באסיפת דינים}} במערכת בכור בהמה סי' ג' אות ד' סק"ח וקנין התגרים מהני עוד יש לצרף הביטול דמה שאמרו שאף על פי שביטלו אסור היינו משום חשש הערמה וזהו דוקא בעבר על דברי חכמים ולא כשעשה מה שמוטל עליו אלא שאירעו אונס ולא נתקיימא מחשבתו דאז לא חיישינן להערמה אף דאין עדים שביטל כמו שכתב התוה"ש סי' ו' ונדון דידן הוא כן ומהני ביטול ויעויין תוס' שבת ד' ח"י ע"ב {{ממ|דמסתמא מפקיר להו להפקיע איסור שבת}} ובנדון זה אנן סהדי דגמור ומקני דאיכא נמי טעמא דניחא ליה דניקו בהימנותי' שלא יהיה מחוסר אמנה עוד יש לצרף סברת בן השער אפרים דדוקא בנמצא אחר הפסח חיישינן להערמה דבזמן כמה ימים איכא שכחה ואפשר לא ביטל ומערים לומר שביטל אבל נמצא ערב פסח אחר חצות דלא שכיחא שכחה בזמן מועט כזה {{ממ|לפום ריהטא יש לפקפק מההיא דאמרינן אשתליין כתובות ל"ג ע"א ויש לעיין בדברי הרשב"א שהביא הר"ן פרק כל הנשבעין אמתני' דשכנגדו חשוד על השבועה כיצד וכו' ויתבאר במקום אחר אם ירצה ה'}} והוא אומר שאמר כל חמירא לא חיישינן להערמה דאטו ברשיעי עסיקינן לומר במזיד שקר {{ממ|לפי הנראה כונתו לומר דדוקא אחר הפסח דאיכא למיחש לשכחה לכן אנו אומרים ששכח מה שהוא האמת שלא ביטל וכיון שאינו ברור לו שלא ביטל אף אם לאידך גיסא גם כן לא יהיה ברור לו שביטל מכל מקום בהול על ממונו ואומר שביטל אבל בזמן מועט שברור לו שאינו שוכח בזמן מועט אם לא ביטל לא ישקר במזיד לומר שביטל}} עוד כתב לחלק דאחר הפסח קניס ר' שמעון דעבר בבל יראה אבל קודם הלילה לא עבר ואם נתן היי"ש לעכומ"ז אחר חצות אין לקונסו ע"כ ואף דאין להורות כדבריו מכל מקום יש לצרף זה לסניף בהפסד מרובה בדיעבד עוד יש לצרף דעת מוהריט"ץ דיי"ש אינו אלא קיוהא וזיעה בעלמא אף שאין מורין כן יש לצרף לסניף עוד יש לצרף להתיר הדבש דעת האיסור והיתר והים של שלמה שפסקו דדבר המעמיד בטל ובחמץ על כל פנים להשהותו אף שכתב המג"א דדבריו בטלין נגד הטור שכתב דדבר המעמיד חשוב כמו בעיניה מכל הני טעמי יש להתיר כל היי"ש והדבש הנמצא באותו חדר בהנאה עכ"ל והם דברים נכונים: