עריכת הדף "רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/א" (פסקה)

== ו ==

'''רקיע''' הוא הגרם השמימיי.

'''המים''' הוא הגשם בלתי שומר תמונתו אשר הוא בין קצת הגלגלים לקצת. כמו שביארנו חיוב מציאותו בחלק הראשון מהמאמר החמישי מספר מלחמות יי'.

וכבר ביאר הרב המורה רקיע המקום אשר יתהוה בו הענן לפי שהיה זר אצלו המצא המים למעלה מהגרם השמימיי. אלא שכבר תמצא שדוד אמר הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים וזה בלי ספק נאמר על גרם השמימיי. וכבר נתבאר לך ממאמרם ז"ל שהם הבינו זה כמו שביארנוהו. אמרו בבראשית רבה בפרשת אלה תולדות השמים והארץ. רבי עזריה בשם רבי כלפי למעלה הדבר אמור שכל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הם שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בשני בראו מהעליונים שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע. בשלישי בראו מן התחתונים שנאמר ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וגו' הנה התבאר לי מזה המאמר שהרקיע שנברא ביום שני הוא מהגרמים השמימיים. וכבר תמצא במדרש נכפל במקומות רבי' שהשמים נעשו מאש ומים ורמזו בזה לשני מינים הגרמים השמימיים שיש בו האחד שומר תמונתו והוא אשר יוחס אל המים והנה אמרו בבראשית רבה מה שיורה תכלית ההודאה על ביאורינו זה והוא אמרם בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים נגלדה טפה האמצעית ונעשו שמי' התחתונים ושמי השמים העליוני' לחים היא שמים ביום ראש' וקרשו' ר"ל שנתן להן עמידה וקיום. 

'''יהי רקיע.''' יחזק הרקיע רבי יודה ברבי סימון אומר יעשה מטלת הרקיע כמה דאת אמר' וירקעו את פחי. אמר רבי חנינה יצתה אש של מעלה ולחכה פני רקיע וכו' אמר רבי פינחס בשם רבי הושעיה' כחלל שבין הרקיע לארץ כך יש בין הרקיע למים העליונים יהי רקיע למים העליונים יהי רקיע בתוך המים בינם ובנתים אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעם אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל אלהים בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים כשהוא אומ' בין המים אשר מעל לרקיע הוי אומ' המים העליונים תלוים במאמר. והנה לך ראיות מזה המאמר שהם הבינו שזה הרקיע הגרם השמימיי. הראשונה אמרו ונעשו שמים התחתוני' ושמי השמים העליונים וזה ממה שאין ראוי שיאמר על הענן ולא על המקום שיתהוה בו. והשנית ממה שאמר יצתה אש של מעל ולחכה פני רקיע וזה אין ראוי שיאמ' על הענן כי התעבותו הוא התלחלח וצריכה להוית המי' לא יובש והפועל לו הוא הקור אשר בחלק ההוא מן האויר כמו שהתבאר בספר האותות לא האש. והשלישית מה שאמר כחלל שבין הרקיע לארץ כך יש בין הרקיע למים העליונים ואלו היה הרקיע ענן או מקום הענן היו שם גם כן מים העליונים בכח לא עליו. ואולם כשיובן זה לפי מה שספרנו יאות זה המאמר כי הם כבר תמצאם אומרים שעביו של רקיע כשעור מה שבין הארץ לרקיע. וכן יהיה השעור אצלם בין רקיע לרקיע אמרו בבר מהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ועביו של רקיע מהלך ת"ק שנה ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה. ולפי זה המאמר יהיה שיעור המים התחתונים והוא חלל שבין הרקיע לארץ ר"ל בין השטח השפל מהרקיע לארץ. כשיעור מה שיש בין השטח השפל מהרקיע למים העליוני' ולזה אמרו יהי רקיע בתוך המים בינם ובנתים שיהיו השעורים שוים עד שיהיה שעור עובי הרקיע כשעור המים התחתונים ויהיה שעור המים העליונים גם כן כמו זה השעור. והנה שעור המים התחתונים הוא חלל שבין הרקיע לארץ ושעור הרקיע הוא חלל שבין הרקיע שהוא השטח השפל מהגלגל למים העליונים ובזה ימשך השעור אצלם בכל רקיע ורקיע ומאמר רבי תנחומא שהמים העליונים תלוים במאמ' נפלא מאד וזה שהוא יאמר שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים שהם כבדים והארץ נושאת אותן. אבל הם תלוים במאמר ר"ל שאין להם דבר ישאם כי אינם קלים ולא כבדים ולזה דקדק ואמר משלו שאלו היה כתוב ויבדל בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים ר"ל שהם עליו והוא ישאם. אבל אמר מעל הרקיע ולא תאר אותם בשהם על הרקיע. להיותם נסמכים על עצמם וזה דקדוק נפלא מאד. וכבר הורו לנו שמה שיאמ' בשמים שהם אש ומים הוא על צד הדמיון. מזולת שיהיה כן באמרם כב"ר שמים שחבריות משתוממין עליהם לומ' של מים הם של אש הם. הורו בזה שזה נאמר לבד על צד הדמיון והמשל מזולת שיהיה העניין בעצמו כן. ולזה אמר רבי עקיבה בפרק אין דורשין כשאתם מגיעים לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שכן כתוב דובר שקרים לא יכון. הנה קרא אבני שיש טהור הגרמים השמימיים וקראם כן להיותם ספיריים ונקיים מכל עכירות ועובי ואמנם אמר זה שכבר אמר שנקרא הגשם ההוא אשר שם מים על צד הדמיון וההמשל לא שיהיה טבעו כטבע אלו המים היסודיים. וראוי שתדע שכבר ימצאו גם כן מאמרים לרבותינו מודים על מה שהבינו הרב המורה מעניין זה הרקיע והם מעטים אבל רובם ימצאו מסכימי' למה שהכננו והוא היותר נאות לפי הסדור הטבעי כמו שתראה מדברינו. והנה שם בריאת הגלגלים מדרגה שנית מן ההויה ולא כלל בריאתם עם בריאת המלאכים שהם צורה להם להורות על שצורותיהם והם השכלי' הנפרדים אינם דבקים בהם כדבקות הצורות ההיולאניות לחמר. אבל צורותיהם נבדלות ולזה יחס צוואת בריאתם ליום אחד ובריאת הגלגלים ליום ב' וראוי שתדע שכל מה שאפשר שחידושי מן הטבע לפי מה שהטביעו הש' ית' לא יוחסה בריאתו לשם יתע' בזה הספור כי הוא יעשהו באמצעות הטבע ולזה לא יחס לש' ית' הוית הצמחים והבעלי חיים המהתוים מהעפוש ומזולת מינם. אבל יחס לשם בריאת מה שלא יתהוה על המנהג הטבעי כי אם ממינו. כי בריאתו לא ממינו היתה על דרך פלא ולזה לא ייחס הויית היסודות לש' ית' כי די הויתם באמצעות הצורות היסודיות כמו שיתבאר זה למי שעיין בטבעיות.