עריכת הדף "נחל קדומים/במדבר/טז" (פסקה)

== יד ==

'''העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה.''' פירש"י אפי' אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך לא נעלה. מקשים דאמרו במ"ק (דף ט"ז) מנ"ל דאי מתפקר בשליחא דב"ד ואתי ואמר לא מתחזי כלישנא בישא דכתיב העיני האנשים תנקר ופירש הרב הנמק"י וז"ל דכתיב העיני האנשים תנקר ואמשה קאמר אלא שכינה הכתוב וכתיב ויחר למשה מאד משמע דאמרו ליה עכ"ל. ולפי פירש"י הכא מאי ראיה מייתי הש"ס הרי העיני האנשים קאי עליהם ע"כ שמעתי וכ"כ הר"ן בנדרים (דף ז') והרא"ש בפירושו שם (דף ס"ד) גבי כי מתו כל האנשים דהיו עניים ואין לומר סומים דכתיב העיני האנשים ההם תנקר אלמא עלייהו קאמרי ולא על משה רבינו ע"ה ונראה ליישב דאם הם היו סומין לא היו מבזים למשה רבינו ע"ה כי אשר הוא סמו"י מן העין מתבייש להזכיר ולקלל בסימ"ת עין וזה פשוט. א"נ דרש"י והר"ן והרא"ש כתבו לפי פשטן של דברים. אך לימוד הש"ס הוא דהא דמכנה הכתוב הוא לצד עילאה ח"ו או לצד אדם גדול מאד אבל הכא לדתן ואבירם לא היה מכנה הכתוב דאינם כדאים לכך והיל"ל את עינינו תנקר ומדכינה ש"מ דעל משה אמרו ולכבודו כינה הכתוב. א"נ דכיון דיש פנים לומר דעל משה קאמר מינה ידעינן דשליח ב"ד דהגיד לא מתפקר דאם אין הדין כן הו"ל לפרש הכתוב ועל מי סמך שלא נפרש על משה ונלמוד דלא מתפקר שליחא. אלא ודאי דכן הוא הדין דלא מתפקר ויליף שפיר ואתיא כי הא דכתבו התוס' בחולין (דף ה') גבי עורביים ודוק היטב כי קצרתי. ואחר זמן ראיתי מ"ש הרב נח"י שכתב דרש"י כאן פירש לפשט והש"ס דרך דרש ואינו מספיק להוציא דין מהפסוק לפרשו דרך דרש כל שפשט הכתוב אינו כך והא דאמרינן זהו פשט ויש דרך דרש היינו כשאינו לומד דין ומייתי ראיה מהכתוב וזה פשוט: