עריכת הדף "מראי מקומות/תמיד/כז/ב" (פסקה)

== עד כאן לא עיילת לשעיר ==
בביאור סוגיין מי טען כנגד מי, מצאנו ג' מהלכים בראשונים. גירסא דידן וכדמפרשו לה המפרש והרא"ש בביאורו הראשון ורש"י בברכות {{ממ|סב:}} היא שרבי אבא אמר לרב ספרא 'עד כאן לא סליקת לשעיר' על שאמר לו 'ליעול מר' ורבי אבא הוסיף והביא ראיה לדבריו ממתני' דתמיד. והגמרא מסיקה בביאור טעמו של רב ספרא שעשה כן לפי שחשש שמא רבי אבא מסוכן הוא. ולדרך זו יש לבאר מה היה הטענה של רבי אבא לרב ספרא, אם עצם דיבורו בבית הכסא, או תוכן דיבורו שאמר לו 'ליעול מר' והלא אין להיכנס שנים לבית הכסא. וראית הגמרא מהמשנה בתמיד תלויה ועומדת בשני ביאורים אלו כפי שיתבאר להלן.

ביאור אחר העלה הרא"ש דרב ספרא הוא שהוסיף ואמר לרבי אבא לאחר מכן עד כאן לא סליקת לשעיר כו' [ונראה שלא גרס בגמרא אמר ליה רבי אבא עד כאן וכו', אלא רק אמר ליה עד כאן, אלא שלביאורו הראשון פירש דהיינו רבי אבא, ולביאורו השני פירש דהיינו רב ספרא]. וטענתו היתה על נחירתו של רבי אבא שלא היה לו לנחור כיון שראה שהדלת סגורה, והלא לשם כך תקנו כן שכשהדלת סגורה בידוע שיש שם אדם ולא יצטרכו לדבר זה עם זה, והוה הדין שלא יצטרכו לנחור זה לזה. ומה שהוסיפה הגמרא ורב ספרא סבר דלמא מסוכן הוא, היינו שהוקשה לה כיצד דיבר רב ספרא בבית הכסא, ומבארת דהיה סבור שרבי אבא מסוכן, ולפ"ז צ"ל דלבסוף ראה שאינו מסוכן ולכן אמר לו עד כאן וכו'.

ובפירוש הראב"ד העלה דרך נוספת בביאור הסוגיא, דרב ספרא אמר לרבי אבא ליעול מר, והוסיף ואמר לו עד כאן לא סלקת לשעיר וגמרת מילי דשעיר, היינו שתמהני עליך האיך אתה נוהג מנהג שעיר ולא דיבר איתו יותר מזה. ואחר כך מקשה הגמרא שהרי משנה מפורשת היא שאין להיכנס לבית הכסא כשיש שם אדם, שהרי לכך עשו שם דלת כדי שידעו שיש אדם ולא יכנסו, ומשנה זו ודאי ידעה רבי אבא, וע"כ שאם נחר כדי להיכנס היינו דהיה מסוכן. ועל זה מוסיפה הגמרא שרב ספרא היה סבור שהיה לרבי אבא לחשוב שמא רב ספרא עצמו מסוכן ואם יכנס לשם יפסיקנו בעמוד החוזר. וצ"ב דא"כ מה טען רב ספרא לרבי אבא ממנהג בני שעיר, הלא נכנס לשם מחמת הסכנה, וכל הטענה היתה שמא אף הוא מסוכן, וצ"ב.