עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == <small>א')</small> ''' אבל ''' ''' קורע הוא מלמטה.''' <small> הקשה בכ"מ הא שמואל פליגי דאין פורם כל עיקר ונראה דרבינו פסק כרב דרי"ו מסייע לי' בירושלמי פ"ג דהוריות דסובר ג"כ כה"ג פורם למטה:</small><br><small> ב') </small> ''' ואין מרבין פרע אפי' בעת שלא יכנס למקדש.''' <small> ולכאורה קשה מפ"א מביאמ"ק דכ' דלכן כה"ג אין פורע יען דהוא תמיד במקדש משמע רק כשהוא במקדש ונראה דכאן דכ' דלא יפרום ולא יפרע היינו על המת אפי' בעת שלא יכנס למקדש אבל בה' ביאמ"ק אייריא במגדל פרע לרצונו ולא לצער על המת וזה רק אסור בכה"ג שתמיד במקדש:</small><br>''' ועוד ''' י"ל דהיינו טעמא דמילתא לכן כה"ג לא יפרע לעולם אפי' שלא ליכנס למקדש יען דכה"ג תמיד בביהמ"ק כמש"כ רבינו להלן בפרקין ג"כ דכבודו לישב במקדש וא"כ כי הזהירה תורה אכה"ג ע"כ דלעולם לא יפרע וממילא אפי' שלא ליכנס למקדש ג"כ אסור לגדל פרע ועמש"כ מזה בפ"א מביאמ"ק:<br><small> ג') </small> ''' וכה"ג ''' ''' שקרע וכו'.''' <small> הנה במנ"ח דקדק אמאי לא כתב וכה"ג שלבש בגד קרוע ודייק מזה דאם קרע אף שלא לבש עובר כדכ' בקרא ובגדיו לא יפרום ולדעתי זהו חידוש גדול אלא נראה כמש"כ תחילה דאסור ללבוש בגד קרוע והא דכתיב בקרא ובגדיו לא יפרום אין הלאו על גוף הקריעה רק עיקר הלאו דאסור ללבוש בגד קרוע וה"ה אם לבש בגד קרוע ג"כ עובר דזה עיקר הקפידא שלא יהא לבוש בבגד קרוע רק תורה הוציאה בלשון לא יפרום דזה הדרך אם קורע בגדו שדרכו ללבוש ממילא לובש בגד קרוע וכהא"ג העלתי להלן בפ"ט בהא דכתיב והטיב את הנירות דרבינו מפרש דהיינו הדלקה משום דהוציא הכתוב ההדלקה בלשון הטבה כיון דקודם הדלקה צריך להטיב כדי שידליק:</small><br><small> ד') </small> ''' דעת ''' <small> רבינו דכה"ג שמגדל שערו עובר בלאו דראשו לא יפרע ובשו"ת שו"מ מהד"ר ח"ב סי' קס"ב הקשה בהא דאמרו בברכות כה"ג ונזיר ואיך משכחת שיהי' כה"ג ונזיר הא הכה"ג צריך לספר בכל ע"ש כדאיתא בסנהדרין דף ס"ב וכתב דלכאורה י"ל דהי' נזיר מקודם שנעשה כה"ג וכה"ג חל על נזירות אך אכתי תיקשי איך יהי' נעשה כה"ג כיון שהוא נזיר ואסור לגלח וכה"ג הא נצטווה שלא יפרע וכתב דכל הטעם דכה"ג מצוה שלא יפרע הוא משום כבודו של כה"ג שיהא לו לתפארת וגם למקדש שיושב שם לפי"ז נזיר שקדושתו ותפארתו במה שמגדל שער ראשו והכ' אומר כי נזר הקדש עליו בוודאי גם על הכה"ג מצי לחול שזה הוא תפארתו שקיבל להיות נזיר להרחיק עצמו מכל תאוות הגופניות ובוודאי יכול לחול עליו קדושת נזיר ושוב מסיק דמע"ש לע"ש באמת רק סולסול נקרא דראשו לא יפרע זהו רק בשלשים יום יעו"ש:</small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף