עריכת הדף "
מעשי למלך/ביאת מקדש/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == <small>א') </small> ''' יצא ''' ''' חוץ לעזרה טעון קידוש וכו'.''' <small> הנה במה שפסק רבינו דיציאה פוסל יש להקשות דבזבחים דף כ' איתא יציאה מהו שתועיל בקידוש ידים ורגלים והנה בשו"ע או"ח סי' ח' סעי"א לענין אם צריך לחזור ולברך כשיצא לחוץ והסיר טליתו מעליו וי"א דיש חילוק בין נשאר טליתו קטן עליו או לא והב"ח כ' דהחילוק דאם נשאר הטל"ק עליו לא הסיח דעתו ולפי"ז לכאורה גם כאן יש חילוק בין לבוש בבגדי כהונה כשיצא א"כ הא דבעי למפשט שם מכמה ברייתות דיציאה אינו פוסל נימא דמייריא כשהוא לבוש הבגדים ועוד דבעי למפשט מפרה דמקדש בחול וע"כ כשכבר לבוש בבגדים לכן ל"ה היסח דעת אך הנה רש"י פירש דהאיבעיא אי מפסל דומיא דכ"ש ולא פי' משום היסח דעת די"ל דהא"ט דכשבגדי כהונה עליו ליכא משום היסח הדעת:</small><br>''' והנה ''' בשמעתין דזבחים דף כ' איתא איבעיא להו יציאה מהו שתועיל בקידוש ידים את"ל לינה לא פסלה דלא פריש אבל יציאה דפריש אסוחי מסח דעתי' א"ד כיון דבידו לחזור לא מסח דעתי' ולא איפשיטא והדר איתא איבעיא להו טומאה מהו שתועיל לקידוש ידים את"ל יציאה לא פסלה דגברא חזי אבל הכא דגברא ל"ח מסח דעתי' ולא איפשיטא והנה רבינו פסק בשניהם דבין יציאה ובין טומאה צריך לכתחילה לקדש ואי לא קידש ועביד עבודה אין עבודתו פסולה ולכאורה קשה דהא ידוע שיטת רבינו דכל את"ל פשיטותא הוא וא"כ ק"ל על רבינו דבגמ' ל"ק אלא את"ל לינה לא פסלה ומשמע דלמ"ד לינה פסלה פשיטא לי' דיציאה פסלה ורבינו דפסק כר"א דלינה פוסלת הו"ל למפסק דיציאה פסלה וכבר הקשה כן בטה"ק אמנם נראה דהנה מפירש"י ד"ה יציאה נשמע דמפרש דבעיות הש"ס הי' על שני דרכים א' למ"ד דלינה פוסלת אי פסול מטעם יוצא ולמ"ד לינה לא פסלה אי פסול מטעם היסח הדעת לזה קאמר דאת"ל דלא פסול יציאה רק לענין צד השני של האיבעיא למ"ד לינה ל"פ ואעפ"כ פסול משום היסה"ד לזה קאמר דאת"ל דל"פ יציאה משום היסה"ד משום דגברא חזי אבל אכתי נשאר בספק למ"ד לינה פסלו אי פסול מטעם יוצא וזה לא נפשט באת"ל לכן ס"ל לרבינו דהוה ספק ועבשעה"מ בפ"ג מה"א מש"כ לתרץ דברי רבינו בכמה דוכתין שלא יסתור לכלל הזה:<br>''' והנה ''' במאי דבעי בגמ' דף כ' אי יציאה פוסל בידים קשה לי דהא מוכח מדלעיל דפוסל דאי אין פוסל יציאה יקשה א"כ הא דלעיל דף י"ט דריש רבי אי כתיב בגשתם על כל גישה וגישה עתה דכתיב בבואם ע"כ גישה חדשה בכל בוקר ויקשה דילמא הכי קאמר ע"י יציאה בכל פעם צריך בכל גישה נטילה ומנ"ל בבוקר בלא יציאה בגישה חדשה דילמא בכל גישה היכא דיש יציאה עמו ואי לאו בגשתם אלא בבואם לחודי' הו"א ביאה חדשה כשבא מביתו אע"כ איציאה חייב בלא"ה וכן יקשה מדר"ש דקאמר אי בבואם הו"א ביאה ריקנית ולא תי' דהו"א אכל יציאה חייב נטילה אע"כ דבאמת צריך נטילה וצ"ע:<br><small> ב') </small> ''' יצא ''' ''' אם לחזור מיד צריך קידוש ידים.''' <small> ובדין שאח"ז כתב אם יצא להסיך צריך טבילה והנה בירושלמי יומא פ"ב דף ח' הקשה להסיך הוה כיוצא לחזור ומשני דעשאו להסיך כמפליג ומכאן הקשה בקרבן עדה על מג"א סי' כ"ה דסובר דאם בה"כ אינו רחוק א"צ לברך כשחלץ תפילין ויקשה הרי כאן מבואר להסיך הוה כהפליג ולדעתי אין זה ענין לשם דהרי כתב רבינו כאן אם לשהות צריך טבילה ואם עבד בלא טבילה אם לא הסיח דעתו כשר ובהסיך אם לא טבל פסול אף דיעבד כמש"כ רבינו אם לא הסיך ולא הסיח דעתו ועבד כשר ובהסיך פסול בדיעבד א"כ חזינן דמסיכה הוה יותר מהפליג דע"כ הוה כהיסח דעת וא"כ הא דקאמר דהוה כהפליג ע"כ לאו דוקא דהוה כיותר מהפליג וא"כ י"ל זהו דוקא לעבודה אבל לתפילין ל"ח אפי' כהפליג כי בעבודה הקפידא שלא יעבוד אם הסיך אינו משום דחשוב כהפליג דהרי הפלגה בדיעבד כשר רק דהוה יותר מהפליג דקפיד רחמנא שלא יעבוד כשהסיך אם לא אחר טבילה אבל בתפילין דל"ש זה שפיר י"ל דמסיכה ל"ה כהפליג והבן היטב:</small><br>''' הן ''' אמת למש"כ הק"ע דמסיכה היינו דע"כ מסיח דעתו א"כ מהא"ט צריך ג"כ טבילה וא"כ ה"ה בתפילין מסיכה הוה ע"כ כהיסח דעת אך י"ל דשאני עבודה דחשיב ע"כ כמסיח דעתו שאין יכול להיות דעתו על ידיו כשמסיך אבל בתפילין ל"ה כהיסח דעת שאף שמסיך אכתי דעתו לחזור להניח תפילין ותדע דהרי בגמ' דף כ' קבעי ביצא ג"כ יפסול משום דהסיח דעתו וביאר בטה"ק כיון דאין יכול לעבוד בחוץ ע"כ דלא דמי תפילין לעבודה והבן היטב:<br><small> ג') </small> ''' הטיל ''' ''' מים צריך לקדש שנית.''' <small> הנה רבינו בפי' המשנה פ"ב דזבחים מ"א כתב וז"ל וכבר זכרנו לך ביומא שכל המשתין אפי' נטמא גופו יטבול ואינו מקדש שנית ותמוה דהא תנן דכל המטיל מים טעון קידוש ידים ונראה דא"ש דהנה בזבחים דף צ"ג איתא ר"א אומר מי חטאת שנטמאו מטהרין שהרי נדה מזין עלי' וטהורה ופירש"י דטהורה כשתטבול א"כ כש"כ דאם טבל לטומאתו דאהני טבילה שלא יצטרך קידוש ידים ואף דמבואר בדברי רבינו דבאמת אף שטבל לטומאתו צריך קידוש ידים צ"ל דזה רק לכתחילה {{ממ|ועכהא"ג נדה דף מ"ב יולדת שירדה לטבול מטומאה לטהרה ונעקר ממנה דם ומסיק דמבעיא לי' כיון דאהני טבילה לדם דאיכא גוואי אהני נמי להאי קמ"ל והנה שם דף מ"ג בעי רבא זבה שנעקרו מימי רגלי' וטבלה מהו דכיון דמצי נקט לה מהני לה הטבילה רק י"ל שם בעיא אי מהני בתורת השקה כמש"כ בה' א' דבהגוף ג"כ שייך השקה ומי רגלים נטהרו בהשקה אלא דאפ"ה מסיק דל"מ טבילה ולא מהני מטעם השקה יען דמבשא"מ ל"מ השקה כמש"כ שמ"ק ביצה דף ז' (ועבד"מ סי' קצ"ט דמייתי לה להוכיח מזה דאשה צריכה להטיל מים קודם שטבלה כהך דזבה שנעקרו מימי רגלי' וירדה וטבלה וכ"כ בשם הראב"ן דל"מ לה הטבילה ותמה טובא הא זה רק לענין מעיינות הזב ולענין טהרות אבל אינה נאסרת משום זה לבעלה ואי משום שצריכה לעצור עצמה ולא יהי' ראוי לביאת מים א"כ אין ראי' מזבה שנעקרו מי רגלי' אלא מקמצה שפתיה ולדעתי נראה דשפיר הביא הש"ד ראי' דאי איתא דרשאית לעצור עצמה דהוה ראוי לביאת מים אף אם עצרה עצמה א"כ ה"נ הרי יכולה לעצור עצמה ומציא נקט לה א"כ כגופה הוה ואמאי לא מהני לה הטבילה אע"כ דאין רשאי לכתחילה לעצור עצמה דא"ר לביאת מים ע"כ מסתמא לא מציא נקט לה לכן בעיא למימר דלא עלתה לה הטבילה ע"כ שפיר הביא ראי' מזה דצריכה להטיל מים לכתחילה קודם שתטבול והא דלא הביא ראי' מקמצה שפתי' י"ל דמשם א"ר יען דל"ה בית הסתרים אבל הוא מייתי ראיה דאף בבית הסתרים אין רשאי לעצור דהא עכ"פ בעינן ראוי לביאת מים (אלא דהראב"ן דכ' דבדיעבד לא עלתה טבילה כהך דזבה לא מצינן לתרוצי דבריו עד"ז אבל הש"ד דהביא רק ראי' לכתחילה שפיר ראייתו ראי'}}:</small><br><small> ד') </small> ''' הנה ''' <small> מדברי רבינו משמע דאם עבד אחר הטלת מים ולא קידש חילל עבודה וקשה הא בגמ' משמע דיציאה לפי שעה לחוד או להטיל מים חד דינא להו וכי היכי דביציאה לחוד לא חילל ה"ה בהטלת מים:</small><br>''' וכן ''' קשה עוד במש"כ רבינו אם לא טבל ולא קידש ועבד הואיל ולא הסיח וכו' ולא הסיך רגליו ולא הטיל מים עבודתו כשרה משמע דאם הסיך רגליו ולא טבל עבודתו מחוללת ולא משמע הכי ביומא אלא כל טבילת שחרית אם לא טבל לא מחלל וכבר עמד ע"ז בס' קרן אורה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף