עריכת הדף "
מעשה רקח/שופר/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == '''שיעור שופר וכו'.''' פי' ריא"ז ז"ל וז"ל והיינו דאמרינן שיעור שופר טפח דהיינו ד' אצבעות בגודל שהם ה' אצבעות בנוניות וששה בקטנות ושיאחזנו בד' אצבעות בנוניות ומה שיראה לכאן ולכאן משלים וכו' ע"כ. ועיין לרבינו ס"פ י"ז מהל' שבת ומ"ש בפ"ה דהל' סוכה. '''ניקב אם סתמו וכו'.''' מתני' דף כ"ז ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול ואם לא כשר ובגמ' ת"ר הוסיף וכו' ניקב וסתמו בין במינו בין שלא במינו פסול רבי נתן אומר במינו כשר שלא במינו פסול במינו כשר אמר רבי יוחנן והוא שנשתייר רובו מכלל דשלא במינו אע"פ שנשתייר רובו פסול איכא דמתני לה אסיפא שלא במינו פסול אמר ר"י והוא שנפחת רובו מכלל דבמינו אע"פ שנפחת רובו כשר ע"כ. הנה הך מימרא דר"נ ודברי ת"ק הם סתומים ויש לפרשם בכמה פנים ויש להתיישב ולברר איזה הוא הפי' יותר אמיתי וט' פירושים שונים יתכנו בדבריהם אלה איפה הם. '''האחד ''' כפשט הברייתא דת"ק ס"ל דכשניקב אין לו תקנה כלל בין במינו בין שלא במינו בין מעכב את התקיעה בין אם אינו מעכב ורבי נתן ס"ל דבמינו כשר בכל גווני בין מעכב בין אם אינו מעכב ובשלא במינו פסול בכל גווני אף אם אינו מעכב. הב' דר' נתן ס"ל דבמינו כשר בתנאי שאינו מעכב [וכ"פ רש"י] ובשלא במינו מודה לת"ק. הג' דר"נ ס"ל דבמינו כשר גם אם מעכב ובשלא במינו פסול אם מעכב דוקא. הד' דת"ק ס"ל דפסול בין במינו בין שלא במינו במעכב דוקא אבל אם אינו מעכב בין במינו בין שלא במינו כשר ור"נ ס"ל דזה דוקא במינו אבל שלא במינו בכל גווני פסול אף אם אינו מעכב ופליג את"ק בחדא. הה' דר"נ דקאמר במינו כשר בין מעכב בין אם אינו מעכב ובשלא במינו מודה לת"ק דפסול אם מעכב דוקא. הו' דמדקאמר ר"נ סתם כשר ופסול ר"ל במינו דוקא כשר בכל גווני ושלא במינו פסול בכל גווני. הז' דת"ק לא איירי אלא במעכב ומלתא פסיקתא נקט דבהא בין במינו בין שלא במינו פסול אבל אם אינו מעכב ס"ל דיש לחלק בין מינו לשאינו מינו ור"נ קאמר במינו כשר בין מעכב בין אם אינו מעכב ובשלא במינו פסול אף אם אינו מעכב ובהא מודה לת"ק. הח' דמודה לת"ק במינו דוקא וה"ק במינו כשר אם אינו מעכב ובשלא במינו דפסלת היינו דוקא במעכב אבל אם אינו מעכב גם שלא במינו כשר. הט' דר"נ פליג את"ק בכולהו וה"ק במינו כשר בין מעכב בין אינו מעכב ובשלא במינו במעכב דוקא פסול אבל אם אינו מעכב כשר. והעיני בשר לו יראה דהפי' דהויא מתני' דלא כמאן יש לדחותו לגמרי דפשיטא שאין זה משמעות הש"ס דא"כ הו"ל למיפרך מאן תנא דמתני' וכו' וכיון שכן נדחה הפי' הא'. '''ותחילה ''' אבוא אעי'ר בדברי התוס' ז"ל שמתחילה דחו שאין לפרש מתני' דקתני אם מעכב וכו' דאיירי לאחר הסתימה כיון שכל הקולות כשרים בשופר וכתבו דאיירי קודם הסתימה וכו' והביאו מהירושלמי דקתני להדיא אם היה מעכב קודם שסתמו וכו' ושוב כתבו ומיהו לאידך לישנא דר' יוחנן והוא שנפחת וכו' קשה מתני' כמאן דעל כרחך הא דאמרי רבנן בין במינו בין שלא במינו פסול ימעיט כמו כן ר"י כשנפחת רובו וכו' ואף שמעכב התקיעה כשר ולכך נראה וכו' ע"כ. וקשה טובא דאמאי ניידי מהמונח שלהם דאיירי קודם סתימה מכח הך דיוקא דעל כרחך ר"י קאי גם לרבנן והרי דבר זה נראה שהוא קל לדחותו שאין לנו הכרח זה כלל. ואדרבא מדיוקא דר' נתן דקאמר שלא במינו פסול מוכח דפליג גם בהא לרבנן דאם כדברי התוספות דנמצא דר"נ מודה לרבנן דשלא במינו פסול דוקא בנפחת רובו אבל אם לא נפחת אלא מעוטו כולהו מודו דכשר אף אם מעכב א"כ לישתוק מהא ולימא במינו כשר לחוד וממילא דשלא במינו מודה להו והשתא אי אמרת בשלמא דר"נ פליג גם לשלא במינו תינח דר"י לא קאי אלא לר"נ דוקא ומתני' כרבנן וכמ"ש התוס' לעיל והכא ה"ק רבנן פסלי סתם במעכב התקיעה דוקא אבל אם אינו מעכב כשר ור"נ פליג עלייהו וקאמר הא לא תלי בעיכוב התקיעה אלא בנפחת דבמינו אף אם נפחת רובו כשר ובשלא במינו אם נפחת רובו פסול אבל אם נפחת מיעוטו כשר אף אם מעכב התקיעה ונמצא דר"י גופיה מכח דיוק דברי ר"נ הוליד דעל כרחך פליג ארבנן גם בשלא במינו ועל כן הוצרך לפרש בר"נ כן דבהכי פליג עלייהו בין במינו בין שלא במינו ועוד הוצרך לפרש ברבנן דאיירו במעכב דוקא לאקומי מתני' כוותייהו ולא נימא מתני' דלא כמאן. וזאת היתה לו לריא"ז ז"ל שפסק כר"נ וכלישנא קמא ופירש להדיא אם היה מעכב קודם הסתימה ומוכרח שהוא מפרש כדאמרן דר"י לא קאי אלא לר"נ דוקא ומתניתין כרבנן ללישנא בתרא עיי"ש. '''בא"ד ''' כתבו עוד לכן נראה ודאי לפרש מ"מ דאם מעכב את התקיעה לאחר שסתמו קאמר ובירושלמי קתני במלתייהו דרבנן [כצ"ל וכ"ה בקצת נוסחאות וכ"ה בהרא"ש] בין במינו בין שלא במינו אם מעכב התקיעה פסול ואם לאו כשר וכן בתוספתא ואפ"ה קא אמרינן בירושלמי דמתני ר' נתן וכו' ע"כ. ודברים אלו לכאורה הם תמוהים דמשמע דמייתו ראיה מהירושלמי להוכיח דאם מעכב התקיעה אחר שסתמו קאמר וקשה דלעיל כתבו דבירושלמי גרס בהדיא אם היה מעכב קודם שסתמו פסול כשסתמו וכו' וכאן רצו להוכיח מהירושלמי בהיפך. ונראה פשוט דכוונתם ז"ל שמתחילה היתה להם אותה גירסא אלא דמכח מה שהקשו ז"ל הוכרחו לשבש גירסת הירושלמי וקיימו האחרת וק"ל. שוב ראיתי להמאור ז"ל שהביא דברי הירושלמי הנ"ל וגורס אם מעכב ברבנן ובר' יוחנן ופירש דר"י לא אתא אלא לפרושי שכן היא המתניתא אשלא במינו דרבי נתן עיי"ש והרב שמות בארץ עמד בקושיא זו עיין עליו. ואיך שיהיה רובא דרבוותא ס"ל כהתוס' ז"ל דעל כרחך אעיכוב דאחר הסתימה קאמר ורבינו ז"ל פוסק כר"נ וכלישנא קמא דר"י וכ"כ הר"ן ז"ל והכריח דצ"ל דמתני' דמחלק בין מעכב ללא על כרחך במינו הוא דאילו שלא במינו גם אם אינו מעכב פסול ובהכי ניחא מתני' דקתני סתמא אם מעכב פסול דמשמע בכל ענין אף במינו דאילו אם נאמר דר"נ מחלק בין מעכב ללא כשאינו מינו דוקא אבל במינו מכשר בכל גווני א"כ מתניתין הו"ל לפרש. וכיון שכן נדחה מעצמו הפירוש הג' והה' וגם הו' כיון דחזינן לר"י דשקיל וטרי אליבא דר"נ ש"מ דסתם מתניתין כוותיה אתיא ולא כרבנן. וכיון דעל כרחך לפרש הברייתא באופן דר"נ אתי כסתם מתניתין ופסקינן כוותיה כאמור מעתה נדחו ג"כ הג' פירושים אחרונים דכיון דמצינן לפרושי הברייתא דר"נ קאי אמ"ש רבנן להדיא למה לנו לפרש דרבנן מחלקי באינו מעכב מה שלא גילו דעתם כלל. אלא ודאי הפי' היותר מחוור הוא זה והרביעי יהיה קדש לדעת רבינו ורובא דרבוותא עיין עליהם זלה"ה ולפירוש זה מסכים גמרתינו עם הירושלמי וכל הישר הולך, ואע"ג דהיה מקום לקיים גם הפי' הב', הד' ניחא טפי משום דת"ק נמי מצי אתי כמתני' אלא דפסקינן כר"נ מכח דר"י שקיל וטרי אליביה. ומן האמור תתורץ השגת הראב"ד ז"ל על רבינו ממ"ש התוס' ז"ל דעל כרחך אחר הסתימה קאמר והוא מבואר. '''אכן ''' מה שהשיג ז"ל דאמאי לא פסק ההיא דלא סתמו שאמרו בירושלמי דאף אם מעכב את התקיעה כשר דכל הקולות כשרים בשופר כדין תפס עליו ובאמת דגם הרי"ף ז"ל השמיטה. ונראה לענ"ד דס"ל דלפי התלמוד שלנו לא נאמרה הך מילתא דכל הקולות כשרים בשופר אלא בשופר שלם שהקול הוא עב או דק וכו' אבל אם ניקב פשיטא דלא אמרינן הכי כיון דמחסר במלתיה. וברייתא זו היא במכילתין דף כ"ז. '''אם נשתייר רובו וכו'.''' כבר נתבאר וכלישנא קמא וכן פסקו הרי"ף והרא"ש. ונתן טעם הרא"ש ז"ל דאף דקי"ל בעלמא הלכה כלישנא בתרא הכא שאני דלא דמי ללישנא בתרא משום דארחא למימר ארישא תחילה ובתר הכי איכא דמתני לה אסיפא הילכך ליכא למיקם עלה הי מנייהו דאחריתי וצריכים למעבד לחומרא וכו' עכ"ל. ובס' שמות בארץ ז"ל הקשה עליו ממ"ש בחולין דף ק"ה גבי חמי האור דהלכתא כר' יוחנן משום דאתי כלישנא בתרא וכו' ומה טענה היא זו וכו' הלא בכל כי האי גוונא דאיכא דמתני לה ארישא ואיכא אסיפא לא שייך לומר לישנא בתרא עיקר ועיין ברב ב"י או"ח סי' ק"ס וצ"ע ע"כ. וקושיא עצמית היא אמנם נראה לענ"ד לומר דהרא"ש ז"ל לא נתכוון שם לפסוק כן כלישנא בתרא אלא משום דהוה הלכה למעשה דר"ג פסק דוקא התם הכי ודקדק ז"ל בדבריו שכתב וז"ל וקי"ל כר"י בהא וכו' הרי דדוקא בהא קי"ל הכי משום ההלכה למעשה דמייתי לעיל ואף שסיים כלישנא בתרא דלעיל [כן הגיה בס' לחם חמודות ע"ש] ר"ל כלפי סתם תלמודא שסידרו בתרא לא משום דמקרי לישנא בתרא ותדע דלעיל כי אייתי הני תרי לישני הו"ל לפסוק הכי והוא ז"ל לא הביא אלא לישנא בתרא בסתם ולא רצה לפרש כי היכי דלא תקשה ליה ונראה ברור ונכון ודברי הרב ב"י ז"ל יש לפרשם נמי על פי האמור א"נ דקושטא קאמר ולא חש לזה ודו"ק. '''קדחו בזכרותו.''' נראה דלאו דוקא קדחו וכן לישנא דיצא דאמרינן בגמרא דמשמע דיעבד אלא אפילו לכתחילה שפיר דמי ואדרבא מוכח בירושלמי דהיא מצוה יותר מדקאמר התם דבזה תוקעין ביבנה עיי"ש וידוע דיבנה היתה עיר גדולה לאלהים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף