עריכת הדף "מנחת שי/במדבר/ה" (פסקה)

== טו ==

'''קרבנה.''' הקו"ף בקמץ לבד:

'''האיפה.''' בספרים מדוייקים כ"י ובדפוסי' קדמונים מלא יו"ד וכן מסר הרמ"ה ז"ל האפה ב' חסרים יו"ד וסימן עשירת האפה דואם לא תשיג בפ' ויקרא עשירת האפה דזה קרבן אהרן ובניו בפרשת צו וכל שארא מלאים יו"ד כן נמסר במ"ג פרשת ויקרא:

'''כי מנחת קנאת הוא.''' במסורת פ' תצוה נמנה עם ה' דמטעין דסבירין היא. והכא נמי נמסר קדמאה הוא ובזקף דקאי אקמח תניינא היא ובאתנחתא דקאי אמנחה עצמה וסימן זקף לשון זכר אתנחתא לשון נקבה ע"כ. ובספרים מדוייקים תנייא כתיב הוא וקרי היא ותימא שבעל המסורת בתילים ע"ג מנה ג' כתיבין הוא וקריין היא וזה לא נמנה עמהם וגם בסימן שנמסר בפרשת תצוה כל דסמיך למנחה היא בר מן א' מנחת קנאת הוא קדמאה נראה שזה השני כתוב וקרי היא וממה שכתב בעל המסורת פרשת וישב משמע ודאי שמה שכתב כאן תניינא היא ובאתנחתא היינו לענין הקריאה בלבד ולא לענין האותיות כי כתיב הוא בוא"ו שנמסר שם על פסוק והיא שלחה אל חמיה היא והיא. י"א כתיב יו"ד בתורה ומנה אותם שם ואם זה ג"כ כתיב יו"ד הוו להו י"ב ודכוותא אשכחנא בפסוק אל ילזו מעיניך <small>(משלי ג׳:כ״א)</small> כמ"ש שם. וכן מ"ש בעל המסורת בפרשת תצוה כל דסמיך למנחה היא היינו ג"כ לענין הקריאה לבד. וזה היא כוונת מסרה אחרת הובאה בפ' בהעלתך מחילופי ספר במדבר ובתוכם יש זה קדמאה מנחת קנאת הוא תניינא מנחת קנאת היא ונמסר שם לסימן הלא הוא אמר לי אחתי היא והתם נמי אחתי הוא כתוב בוא"ו וקרי בחירק. ואל תבהל ממה שנמסר בריש פרשה הנזכרת על פסוק נתנים המה לי ז' זוגים מתחלפים קדמאה וא"ו תניין יו"ד וחדא מינייהו מנחת קנאת הוא מנחת קנאת היא וכולהו אחריני כתיבין וקריין ביו"ד ולגמור מינה דתניינא כתיב היא ביו"ד דלא היא ולעול' הוא כתיב בוא"ו ונמנה בהדי הנך אחריני משום דדמי להוא במבטא. ומה שהקשינו ממסורת תילים ע"ג י"ל דהתם מיירי בנביאים וכתובים בלבד. ובזה תתיישב סתירה אחרת הנראית לכאורה בין מסורת תילים הנ"ל ובין מסורת וישב הנ"ל כי במסור' תילים שמנחה ג' כתיבין הוא וקריין היא מכלל שכל לשון נקבה זולת אלו הג' כתיבין היא ביו"ד ומסורת וישב שאמרה שלשון נקבה י"א בלבד כתיבין היא ביו"ד מכלל שכל לשון נקבה זולת הם כתיבין הוא בוא"ו בתנועת חירק אלא ודאי בפרשת וישב מדבר בתורה בלבד ובספר תילים בנביאים וכתובים כמו שאמרנו. וקצת דברים אלו למדתי מפי החכם ר' שלמה אבו חזן מק"ק ספרדים בוניציאה. ובירושלמי פ' בתרא דתענית איתא שלשה ספרים מצאו בעזרה וכו' עד באחד מצאו כתוב תשע היא ובשנים כתוב אחת עשרה היא וקיימו שניים ובטלו אחד ע"כ. ודברי המאמר כולם נכוחים למבין מסרה זו ר"ל שבשני ספרי' מצאו אחת עשר היא כתיבין ביו"ד כמסרה שלנו ובא' לא מצאו רק תשע וקיימו השנים ובטלו א'. ובעל יפה מראה אחרי המחילה מכבודו לא הבין כוונת הירושלמי ונדחק לפרש גירסת מסכת סופרים והעלה חרס בידו וברוך המאיר נתיב: