עריכת הדף "מלאכת שלמה/סוכה/ה" (פסקה)

== ה ==

'''אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעה וכו'''' תוס' שבת פ' במה מדליקין {{ממ|שבת דף ל"ה}} וביד פ"י דהלכות כלי המקדש סימן ג' ה' ו' ובגמ' מתני' דלא כר' יהודא דתניא ר' יהודא אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על שש עשרה במאי קמיפלגי ר' יהודה סבר תקיעה תרועה תקיעה מצוה אחת היא וחדא חשיב להו ורבנן סברי חקיעה לחוד ותרועה לחוד ובגמ' מפרש טעמייהו: 

'''בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעה שלש לפתיחת שערים וכו'''' [כצ"ל] 

'''שלש להבטיל''' ירושלמי פ"ק דפסחים: 

'''ע"ש שבתוך החג היו שם וכו'''' בגמ' פרכינן ממתני' לר' אחא בר' חנינא דאמר תוקעין על כל מוסף ומוסף פי' יום שיש בו שתי קדושות כגון שבת ויום טוב וצריך שני מוספין תוקעין לכל מוסף דאם איתא ליתני נמי ראש השנה שחל להיות בשבת דהא איכא תלתא מוספין דשבת ודר"ח ודראש השנה לכל מוסף ט' הרי כ"ז וכ"א שבכל יום הרי מ"ח ומשני תנא ושייר דהא שייר ערב הפסח שיש בשחיטת הפסח כ"ז תקיעות לשלש כיתות ואי נמי אמרת דלאו שיורא הוא דהא מני ר' יהודה היא דאמר מימיה של כת שלישית לא הגיעה לאהבתי של קריאה ראשונה ולא יש רק שלש תקיעות ותנא דידן סבר כר' יהודה בערב הפסח ופליג עליה במנין התקיעות דתקיעה תרועה ותקיעה בתלתא מני להו כדכתבי' לעיל מ"מ הא שייר ערב הפסח שחל להיות בע"ש אפיק שית מתקיעות כת שלישית ועייל שית דכל ע"ש דהבטלה והבדלה והוו להו טפי ממ"ח ומ"מ במסקנא קאי רב אחא בתיובתא ואין פי' הברייתא שהביא הוא כפי מה שפירשה אלא פי' ההיא ברייתא שמאריך במשך התקיעו' כשיש שני מוספים או שלש ואומרים שיר אחד בשיעור זמן שיקרבו כל נסכיהם או פירושה שמרבה בתוקעים פי' שמוסיפין חצוצרות ותוקעין יחד וכולהו חד מיחשבו וכן כתב הרמב"ם ז"ל שם בפ"ז דהלכות כלי המקדש דאם חל ר"ח או י"ט להיות בשבת שיש שם שלשה מוספים אין תוקעין לכל מוסף ומוסף בפני עצמו אלא תוקעין ט' בלבד לכל המוספים ע"כ ועוד כתב שם וז"ל וברגל מוסיפין שלש לפתיחת שער התחתון והוא שער עזרת הנשים ושלש לפתיחת שער העליון והוא שער ניקנור לפי שהוא למעלה מעזרת נשים ע"כ וע"ש בכסף משנה שכתב ומדברי רבינו נראה שהיא מפ' דלשער התחתון היינו לפתיחת שער העליון ולפתיחת שער התחתון ע"כ ונלע"ד שצריך להגיה שהוא מפ' דשלש לשער העליון ושלש לשער התחתון דקתני היינו לפתיחת שער וכו': 

'''שלש לגבי מזבח.''' ירושלמי ותני ותשע למעלה עשירית הא חורי מאן דאית ליה ע"ג המזבח לית ליה למעלה עשירית ומאן דאית ליה למעלה עשירית לית ליה ע"ג המזבח ע"כ. 

ב[[רע"ב/{{כאן}}#|פי' ר"ע ז"ל]] משום דלא שכיחא כולי האי אמר המלקט ובגמ' פריך אטו ע"ש שבתוך החג מי איתיה בכל שנה זימנין דלא משכחת לה כגון שחל י"ט ראשון של חג בע"ש דבצרי להו תקיעות דבית השואבה דהא אינם דוחין את י"ט ומשני דהא מני רבנן היא דפליגי אדאחרים ואמרי מעברין את החדש לצורך הלכך ר"ה בע"ש לא מיקלע דדחינן ליה מ"ט כיון דאיקלע י"ט ראשון של חג להיות בע"ש גם ר"ה חל בע"ש ויום הכפורים אימת הוי בחד בשבת וא"כ צריך לדחות ר"ה ליום השבת משום יום הכפורים דלא להוו תרי שבי בהדי הדדי דחיישי משום ירקייא ומשום מיתייא כדאמרי' בר"ה והא דתנן ס"פ ואלו קשרין חלבי שבת קריבין ביום הכפורים דשמעת מינה דמיקלע ולא דחינן ההיא אחרים היא דאמרי אין בין עצרת לעצרת ואין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה דס"ל דאין מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך אלא קובעין ר"ח אחד מלא ואחד חסר לעולם ואיתה לבבת דשלש להבטיל את העם כו'. שם ס"פ ואלו קשרים: 

'''ושלשה ע"ג המזבח.''' כשזוקפים את הערבה כדתנן לעיל פ' לולב וערבה: