עריכת הדף "מלאכת שלמה/כלאים/ג" (פסקה)

==ה==
'''נוטע אדם כו'.''' הרמב"ם בחבורו כתב וכן אם נטע ד' מינין בתוך הגומא והפכן לד' רוחותיה ה"ז מותר והוא מן הירושלמי שאכתוב בסמוך:

'''ונוטה שער של זו וכו'.''' תימה למה חזר ושנאו ואית דלא גרסי' ליה גם הח' הר' יהוסף ז"ל כתב דבכל הספרים ליתיה:

'''שער.''' ענפים ושריגים קרויין שער:

'''לא אסרו אלא מפני מראית העין.''' דאע"ג דעבודת דלעת יחידית ששה טפחים כדתנן בפרקין במקום של מראית העין ואינו מעורבב אין חוששין ליניקה כלומ' אין חוששין לומר שמא יונקים זמ"ז שאפי' שינקו אין בכך כלום שאין ל' כלאים אלא לשון חבישה כדכתיב ובבתי כלאים החבאו. ירוש' תני מותר הוא אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה עמוקה טפח ולזרוע בתוכה ד' זרעונים ולהפך אותן לארבע רוחותיה. וכתב הרא"ש ז"ל בתי כלאים החבאו ממני ונסכרו מעיני ונעלמו ממני עיקר יסודותיה היאך מותר מיני זרעונים שהם כלאים בגומא א' והתנן בספ"ק הזורע חטה ושעורה כאחת ה"ז כלאים. ואי משום שהגומא עמוקה טפח כ"ש שנראה כחבוש וצריך לי עיון ע"כ. ואיני מבין אותו. ואולי עלה על דעתו דשריותא דמתני' היינו תוך חלל הגומא למטה ונקט לשון המשנה כפשטה ולא היה לו לטעות בזה דהא תני נמי לעיל גבי אמת המים זורעים לתוכה ומפ' בר קפרא דאין זורעים בתוכם אלא אחד ושנים בשפתות וה"נ הך דהכא וא"צ שיהא רוחב הגומא טפח אלא בעמוקה טפח בלחוד סגי דמטעם הרום מציל וכך למעלה כמו למטה. ועוד דאי מטעם סמיכה שסומכן זו לכאן וזו לכאן הא אסיקנא בירושלמי דאין סומכין הלכך פשיטא דבשפה מיירי וכן דעת הרמב"ם ז"ל עכ"ל הח' הרש"ש ז"ל. וע' במ"ש מהרי"ק ז"ל ספ"ד דה' כלאים: