עריכת הדף "לחם משנה/גירושין/א" (פסקה)

== ט ==

'''אבל אם נתנו לה בתורת שט״ח וכו' אינו גט.'''  בפרק הזורק {{ממ|גיטין דף ע"ח}} אמר לה כנסי שט״ח זה וכו' וכתב הר״ן ז״ל דהך מתניתין איירי ע״כ במדבר עמה על עסקי גיטה דאי לא מאי איריא כנסי שט״ח אפילו סתמא נמי אינו גט אלא ודאי דאיירי במדבר עמה על עסקי גיטה וסתמא הוי גט והשתא דאמר לה כנסי שט״ח זה גרע וכן כשמצאתו מאחוריו ואע״פ שנתנו לה בשתיקה גרע כיון דלא הוי נתינה מעלייתא זה הוא דעת הר״ן ז״ל. ונ״ל שאין דעתו של רבינו ז״ל כן אלא מדמתניתין סתמא קאמרה משמע דאפילו אינו מדבר עמה על עסקי גיטה והאי דנקט כנסי שט״ח זה משום דבנתן לה בשתיקה הגט פסול מיהא הוי אבל כשאמר לה כנסי שט״ח זה הוי גט בטל ומכאן יצא לו לרבינו מ״ש לקמן דכשנתן לה בשתיקה דהוי גט פסול: 

'''ואם אמר לה אח"כ הרי הוא גיטיך כו'.'''  דין זה הוא מוכרח בגמרא וליכא מאן דפליג עליה וקשה לדברי הרשב"א שכתב ה"ה בפ"ג גבי היה מדבר עם האשה כו' דהיכא דאין עסוקין באותו ענין שאפילו חזר ואמר לה הרי את מקודשת והיא רוצה צריך שיטול הכסף ממנה ויחזור ויתננו לה בתורת קידושין ע"כ. וכאן נראה דאפילו אחר שנתן לה הגט אם אמר לה ה"ז גיטיך הגט כשר ולא בעינן שיחזור ויתננו והא הכא נתינה דאורייתא הוי דכתיב ונתן בידה דומיא דהתם. ועוד קשה ממ"ש כאן רבינו בסמוך דאם לא אמר ה"ז גיטיך הגט כשר מן התורה ופסול מדרבנן ובקידושין אפילו מן התורה אינה מקודשת. וי"ל דשאני התם דאמר הוא הוי דאורייתא כמבואר בתוס' בקידושין {{ממ|דף ד':}} בד"ה כתב רחמנא כי יקח וכו' ומש"ה כי לא אמרו קודם נתינה א"נ היכא דלא אמרו כלל לא הוו קידושין מן התורה אבל הכא גבי גט דמדאורייתא בנתינה לחוד סגי כיון דאמרו הוא מדרבנן אפילו שיאמר {{ממ|לו}} [לה] אחר נתינה הגט כשר וגם בשלא אמרו כלל הגט אינו פסול אלא מדרבנן. ומ"מ קשה לדברי הרשב"א ממה שכתב הרב בפרק חמישי מהלכות אישות וכן אם נתן לה פקדון וכו' דמשמע התם דאפילו אחר שנטלתו אי אמרה הן הוו קידושין וכאן כתב דאפילו שהיא רוצה דמשמע דאמרה הן לא הוו קידושין אם אמרה אחר שנטלתו. ויש לומר דמאי דכתב הרשב"א הוא היכא דיהביה סתם ומשום הכי אפילו אמרה אחר כן אינה מקודשת משום דדילמא מעיקרא מתנה יהביה ניהלה אי נמי מלוה הוא והמקדש במלוה אפילו היה בעין אינה מקודשת ומשום הכי צריך לשוב לקחתו אבל גבי פקדון הרי פירש לה מעיקרא דבתורת פקדון יהביה ניהלה דהכי אמר לה כנסי פקדון זה וכו' ומשום הכי באמירה אחר שנטלתו סגי: