עריכת הדף "הר המוריה/ביאת מקדש/ז" (פסקה)

== ה ==

'''העור ''' 

''' בין וכו'.''' שם מ"ד א' והיינו דליתא להעינים כלל כדאיתא שם בש"ס.

''' אע"פ''' 

''' שאין וכו'.''' שם נפקא מאיש והיינו דלא קא חזי כלל ועי' תו"כ אמור פ"ב פרשה ג'.

''' ראיה''' 

''' ברורה וכו'.''' שם יליף זה מדוק דהיינו מחסורייתא וכתב מרן וז"ל ומש"כ רבינו מי שאינו רואה בשתי עיניו וכו' עד מחמת שהיה בה סנורים קבועים היינו חורוור והמים הקבועים עכ"ל ומשמע דחורוור ומים הקבועים מיקרי שאינו רואה ראיה ברורה והנה זה היפך דברי רבינו שכתב דמים הקבועים מיקרי שאינו רואה כלל ואף אם נדחוק לומר דמים הקבועים מיקרי שאין רואה כלל וחורוור מיקרי שאינו רואה ראיה ברורה ומרן קאי על שתי בבות של רבינו מ"מ לא אתי שפיר דהא בש"ס מבואר שם דחורוור ומים הקבועים תרויהו אינו רואה כלל.

''' עינב. ''' במשנה שם ל"ח א' הגירסא עצב אמנם במשנה שבמשניות הגירסא עינב וכ"ה במרן (ועיי"ש בש"ס בהג"ה שעל הגליון. אך מה שכתב שברא"ש איתא עינב דע שברא"ש לפנינו איתא עצב יעו"ש וכ"ה ברמב"ן) ובתו"כ שם חלזון נחש עיניו מניין והוא ט"ס וצ"ל נחש עינב מניין והקרבן אהרן שגה בזה יעו"ש ועיין ברש"י בחומש שג"כ גורס עינב.

''' בשר''' 

''' יתר וכו'.''' כן פי' רבינו במשניות שם על חלזון ונחש שבמשנה שם והראב"ד השיג ע"ז וכתב דזהו יבלת וחלזון הוא שורה אדמומית העוברת בשחור יעו"ש ובאמת הרבה חולאים יש ורבינו היה בקי בהן ובשמותיהן ועיין מרן ועיין רדב"ז ח"ה סי' ק"ג.

''' הלובן''' 

''' של וכו'.''' משנה ל"ח א' וכר' יוסי דברייתא שם ב' דלבן לא מיקרי עין רק תרבא דעינא יעו"ש ועיין ת"כ פרשת אמור פ"ב פרשה ג' ועיין רש"י בחומש משמע שמפרש זה על חלזון יעו"ש והוא תמוה כי במשנתנו מבואר כי חלזון לחוד ותבלול לחוד יעו"ש.

''' בתוך''' 

''' השחור וכו'.''' כ"ה שם ל"ח ב' לבן משוקע אינו מום דק ה"ז מום וסימניך ברקא עכ"ל עיי"ש ברש"י ונ"ל לפרש ע"ד פשוט ע"ד דאיתא בשבת ע"ח א' דם כדי לכחול עין אחת שכן כוחלין לברקית ומאי ניהו דמא דתרנגולת ברא וכו' וסימניך גוא לגוא ברא לברא יעו"ש היטיב אלמא דברקית היינו בולט לחוץ ופשוט.