עריכת הדף "
העמק שאלה/קו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ה == {{העמקש|ה}} '''ואי תגר כותי הוא צריך למיחש למילתא.''' הרא"ש פ' או"ב השיג עלה וכתב דלא מסתבר כלל דמילתא דלא שכיחא היא ואחזוקי איסורא לא מחזקינן כל כמה דלא אודעיה המוכר כו'. ותמוה היאך יפרנס הרא"ש סוגיא דבכורות ד' כ"א ב' מצינו דהלוקח בהמה מן הכותי חושש לספק בכור. מישראל מאי רב אמר כו' ורי"א חולין ודאין מ"ט אם איתא דלא בכרה אודועי הוי מודעי ליה תניא כוותיה דר"י אם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע לימא תהוי תיובתא דרב ושמואל התם במוכר תליא מילתא הכא בלוקח תליא מילתא ע"ש פירוש רש"י ז"ל ואי כהרא"ש אין שום דמיון. דבבכור יש מן הדין ללוקח לחוש שהרי הלוקח מן הכותי באמת חושש וא"כ אפשר לומר שאין סומכין על המוכר במה שלא הודיע אפי' היה מוטל עליו להודיע. משא"כ באותו ואת בנו דמילתא דלא שכיחא היא ואין שום חשש ללוקח מן הכותי. פשיטא דבמוכר ישראל ולא הודיע דשרי. ואפשר דהרא"ש מפרש כתוס' שם ד"ה התם. דלוקח לא איבעי ליה לאסוקי אדעתא שמכר אמה או בתה. משמע דמפרשי דהיינו ישוב הש"ס. דבאו"ב מן הדין מותר בלא שאלה. משא"כ בבכור שיש לו לחוש. אבל אין לשון הגמ' משמע הכי. דא"כ הכי מיבעי ליה למימר התם לא מיבעי למיחש הכא בעי למיחש. ותו מגוף המשנה יש לדקדק כרבינו דמאי איצטריך למתני אם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע אטו בא לאפוקי אם הודיעו שאסור פשיטא. אלא ודאי הא גופא אתי לאשמועינן דמשום שלא הודיעו הולך ושוחט כו'. מבואר הא אם אין הוכחה מזה שלא הודיעו כגון הלוקח מן הכותי אסור לשחוט. ויש ליישב דעת הרא"ש דבודאי יש אופן שראוי לחוש בלוקח מן הכותי כגון שיש לה אם ונמכרה היום. ומכ"מ בישראל כה"ג אם לא הודיעו הולך ושוחט. דסומך עצמו על הודעתו ומסתמא יודע המוכר שמכר למי שלא ישחט היום. משא"כ בלוקח מן הכותי כה"ג ודאי אסור גם להרא"ש. וא"כ בכה"ג דמי או"ב לבכור. ואפ"ה סמכינן על מה שלא הודיע המוכר. ומש"ה הוצרך לתרוצי התם במוכר תליא כו'. וא"כ י"ל דהתו' מפרשים ג"כ כפי' רש"י שם. אלא שהסבירו התו' אמאי הטילו חכמים על המוכר ולא על הלוקח כמו בבכור. וכי בדרשה דקרא מרומז מוכר [וכקושיית הראב"ד שכתבנו באות הקודם לפי נוסחת הש"ס]. מש"ה כתבו דברוב פעמים לוקח לא איבעי לאסוקי אדעתיה. מש"ה הטילו על המוכר. וממילא אפילו יש ללוקח לחוש שפיר סומך עצמו על המוכר. ולפי מש"כ מבואר כמו שכ' הגאון ת"ש ס"ק ט"ו דהרא"ש מודה ביודע שיש להכותי המוכר אם לשחוט שאסור ע"ש שכ' דרבינו לא מיירי אלא בזה האופן. ולא פליגי לדינא: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף