עריכת הדף "העמק שאלה/צא" (פסקה)

== ה ==

{{העמקש|ה}} '''ואיטריף מחמת ד"א או דרסה או נפלה מן הגג.''' כ"ז מיותר. וכי ללמדינו סימני טריפה אתי רבינו. ובאמת בה"ג אי' בזה"ל והיכא דאשתחיט שחיטה מעליא ואיטריף פטור מלכסות. ונראה דרבינו ס"ל דספק טריפה פטור מלכסות דלאו אשר יאכל קרינן ביה מש"ה הוסיף או דרסה. ורבינו ס"ל דהוי ספק אם מטא או לא מטא הדריסה לחלל כדאי' לעיל סי' ס"ח. ונפולה אם שחט לפני המעל"ע אינה אלא ספק טריפה. ומכ"מ ס"ל דפטור לכסות ולטעמיה דקאי בשיטת הרשב"א כמש"כ בסי' ס"ח. והיא שיטת הב"ח ופמ"ג דספק טרפות פטור מלכסות. ולכאורה קשה על שיטת רבינו מהא דאיתא בחולין ד' פ"ו א' ורבנן מ"ש רישא ומ"ש סיפא כו' ומסיק דבאמת פליגי ארישא. ומאי פריך הא שחיטת חשו"ק הוי ספק ומש"ה פטור מכסוי משום דסתמא מתני' כר"ש דבעינן אשר יאכל שחיטה ראויה. וכבר הביאו ראיה זו הגר"א והגרע"א ז"ל להוציא מדעת הב"ח ופמ"ג. אבל יש ליישב על נכון. שהרי התו' הקשו בד"ה מ"ט. דמאי טעמייהו דרבנן. אי רוב מעשיהם מתוקנים א"כ יהא מותר לאכול. אי פלגא ופלגא נוקי בחזקת איסור. ותירצו דמספקא להו לרבנן אי רוב מעשיהם מתוקנין או מקולקלין. ובזה יש להסביר תירוצם. דס"ל שאין כל החש"ו שוין ויש מהן רוב מעשיה' מתוקנין ויש מהן מקולקלין. מש"ה אי היינו עומדים על בדיקת אותו השוחט אפשר היינו מוצאים רוב מעשיו מתוקנים ושרי לאכול משחיטתו ג"כ. אלא שחכמים אסרו שלא נסמוך על בדיקה והוי כאיסור מדרבנן דודאי אינו מפקיע ממצות כסוי. משא"כ דרסה או נפלה. ובאופן שא"א לבדוק עוד הוי ספק דאורייתא. ולאו אשר יאכל קרינן ביה. וע' מש"כ בסי' פ"ו אות ב' בס"ד: 

'''ושנאו בלשון חכמים כו'.''' החסרון ניכר מתוכו. וכמש"כ הש"ש וכצ"ל ודברי ר"ש בכסה"ד ושנאו בלשון חכמים. דברי ר"מ באו"ב דתנן השוחט ונמצא טריפה השוחט לע"ג השוחט פרת חטאת ושה"נ וע"ע ר"ש פוטר. וחכמים מחייבין ודברי ר"ש בכסה"ד דתנן כו':