עריכת הדף "הכתב והקבלה/דברים/לב" (פסקה)

== ח ==

'''בהנחל עליון גוים. ''' להמפרשים הענין מוסב על דור המבול והפלגה שהציג וקיים שבעים לשון נגד שבעים נפש ישראל שירדו למצרים. והרשב"ם הוסיף שבני כנען היו י"ב כנגד י"ב שבטי בנ"י, עיין בדבריהם; ולבי אומר לי כי הענין מוסב על מה שמבואר בתורה (ר"פ לך לך) שבבוא אברם פעם ראשון לארץ כנען בצווי הש"י נאמר ויעבר אברם בארץ והכנעני אז בארץ ויאמר לזרעך אתן את הארץ, שהודיענו כי אז הארץ, שהודיענו כי אז התחיל הכנעני לכבוש את הארץ, והש"י ייעד לאברהם שהוא עתיד להחזיר הארץ לבניו כמ"ש רש"י שם, ואח"כ יודיענו הכתוב שירד אברם למצרים, ויעל אברם ממצרים וילך למסעיו עד בית אל, ושם נולד ריב בין הרועים, וחזר הכתוב להודיענו והכנעני והפרזי אז יושב בארץ, ר"ל שבתוך זמן זה נתיישבו הכנענים בארץ ויאחזו בה, ומסבת מריבת הרועים אה"כ ויפרדו איש מעל אחיו, וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו, קום התהלך בארץ כי לך אתננה, מבואר שכאשר התחיל הכנעני לכבוש, וכן אחר שכבר כבש אותה בזמן שנעשה הפירוד בין אברהם ללוט, באה ההבטחה ממנו ית' לאברהם לזרעך אתננה, ומענין זה אה"כ כאן בהנחל עליון גוים, כלומר כאשר הסכימה חכמתו העליונה ית' להנחיל את הארץ אל הגוי (הכנעני אשר לו אחוזת הארץ עתה) באותו הזמן אשר הפרדו איש מעל אחיו, לוט מאברהם (וזהו בהפרידו בני אדם) באותו הזמן עצמו הנחיל הוא ית' את כל הארץ לאחוזה לבני ישראל. מלת יצב פירש"י לשון קיום, כענין הצבת כל גבולות ארץ (תהילים ע״ד:י״ז) שהוא העמדה והמשך (פעסטשטעללען). ויתכן שהוא מן המורגל בלשון ארמי לקרוא את האזרח יציבא, יציבא בארע' וגיור' בשמי', כלומר תושב קבוע במדינה, וטעם יצב, עשאם תושבים ואזרחיים (היימיש געמאכט, איינ- געבירגערט) הבטיחו שזרעו יהיו תושבים ואזרחיים בארץ הזאת. ולא אמר הציב כ"א יצב בעתיד, לפי שלא עשאם תושבים בפועל מיד כ"א בהבטחה לעתיד. ולשון גבולות עמים, ר"ל מדינות העמים, מקצה גבולו עד קצהו (געביעט, בעצירק) כמו את כל גבולך (שמות ז') שהוא על כל המדינה הנכלל בגבוליו. וטעם למספר כמו מתי מספר, ר"ל מעטי הכמות. וטעם המקרא, מדינות כל העמים הרבים האלה שהיו עשרה במספר, כמו שהזכירם בברית בין הבתרים את הקיני וגו', הבטיח לתת לישראל שהם נגדם מעטי המספר, והמעט הזה עשאם אז תושבים ואזרחיים בארץ טובה ורחבת ידים: