עריכת הדף "
הכתב והקבלה/במדבר/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כד == '''מבן כ"ה שנה. ''' ולמעלה (נשא ד' ל') נאמר מבן שלשים שנה הא כיצד בן שלשים עובד בן כ"ה בא ללמוד הלכות עבודה (רש"י מרבותינו), ולשון המקרא עצמו יורה ע"ז, כי בבן שלשים אמר שם כמה פעמים לעבוד עבודה, אמנם כאן אמר יבא בעבודת אה"מ, ומכוונו שיבא עם הצובאים בעבודה, כשהלוי בן כ"ה יבא להקהל בתוך הנקהלים בעבודת אה"מ, שיעבוד עמהם ויראה תמיד עבודתם בכל יום ובלילה כדי שילמוד הלכות עבודה בתלמוד ובמעשה. ונ"ל שאין המכוון במקרא להכשיר את הלויים לעבודה רק מבן כ"ה ולמעלה ולא קודם לכן, דאם כן איך הפקיד דוד את הלויים מבן עשרים שנה ומעלה (דה"א כ"ג כ"ו), וכן בערכין (פ"ב מ"ו) תנן אין קטן נכנס לעזרה לעבודה, דמשמעותו דמשיצא מכלל קטנות ראוי לעבודה, וכ"כ הרמב"ם (בפ"ג מכלי מקדש) אינו נכנס לעבודה עד שיגדיל ויהיה איש שנאמר איש איש על עבודתו (ע"ש ובכ"מ), אבל התורה דברה כאן מזמני החיוב, שמבן כ"ה ומעלה מחוייב ליכנס להתלמד בעבודה, אבל קודם זה אין החיוב מוטל עליו אבל הרשות בידו ליכנס להתלמד. ובחנם טרחו הרשב"ם והראב"ע ליישב סתירת המקראות, ואין לדבריהם יסוד בלשון המקרא, ודרז"ל מיוסדים על אדני האמת ומבואר היטב משנויי הלשונות, במ"ש שם לעבוד עבודה וכאן אמר יבא בעבודת אה"מ. (והנה ממה דאמר קרא מבן כ"ה שנה ומעלה משמע שבא להורות שזמן החיוב להתלמד הוא אחר שכבר עברו עליו כ"ה שנים והתחיל ליכנס בשנת כ"ו, כי בלא מלת ומעלה היינו אומרים שבתוך שנת כ"ה כבר חיובו עליו, כמו כבשים בני שנה שבכל התורה שפי' באמת תוך שנתם, לכן הוסיף מלת ומעלה (עתוס' פסחים ז' ד"ה משש שעות ולמעלה). ובעל משכיל לדוד האריך בזה דברים שאינם נכונים לדעתי, והוא פשוט). וראיתי לרמב"ן שכתב על מאמר רז"ל בזה, לא ידעתי אם זה דברי הכל לרז"ל, כי בלשון יחיד אני שונה אותו בספרי, ר' נתן אומר כתוב אחד אומר מבן כ"ה וגו', וגם נראה שהם דברי אסמכתא שנהגו התלמידים ללמוד בהלכות עבודה ה' שנים יעו"ש. ולא ידעתי הא מאמר זה הוא סתמא דתלמודא דידן (בחולין ד' כ"ד), וגם בספרי שלפנינו אינה שנויה בלשון יחיד רק סתם, כתוב אחד אומר, ולא הוזכר בשם ר"נ: '''לצבא צבא. ''' פירוש להתאחד עם החברה (זיך דעם פעראיין אנצושליסען) כי עיקר הוראת צבא הוא התאחדות והתחברות, כמ"ש בבא י"ב מ"א צבאות, וממה שאמר כאן, יבא לצבא, העתיד והמקור, ולעיל (דף ל') בבן שלשים אמר הבא לצבא, ההווה והשם יורה ג"כ על אמתת {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף