עריכת הדף "דרישה/יורה דעה/רצד" (פסקה)

== ה ==

וא"צ לומר כרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר ר"ל לקנות מהענבים הנמכרים חוצה לה דוקא ב"י והכי תניא שם בברייתא ספק ערלה בארץ אסור כו' בח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט. ופירש"י דהאי ספק ערלה ספק אם עברו עליה ג' שנים א"נ פרדס שיש בו נטיעות ערלה ושאר נטיעות ולקט נכרי מן הפירות ואינו יודע מהיכן וס"ל לרבינו דעל שניהן מסיק וקאמר דבח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט דאפי' אין בכרם ודאי ערלה אלא כל הכרם ספק ערלה אם עברו עליהן ג' שנים או לא אפ"ה אם הוא רואם שנכרי בוצר מאותו ספק אסור ליקח ממנו. ואע"פ שרבינו סותם וכתב סתם ז"ל ואצ"ל כרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר. מ"מ צ"ל דאדלעיל מינה קאי אמ"ש וענבים נמכרים חוצה לה וקאמר דאצ"ל דבכה"ג מותר דא"ל דרבינו ס"ל דבספק ערלה בכל ענין מותר דא"כ משמע אפי' ללקט ממנו הישראל בידים וזהו ודאי אסור דהא אפי' כלאי הכרם דבח"ל אינו אסור אלא מדרבנן כתב רבינו בר"ס רצ"ו דבספק אם נזרע שם הירק באיסור דלא ילקט ממנו בידים ויאכל ק"ו בערלה שהוא בח"ל הלכה למשה מסיני וצ"ל דרבינו מפרש הא דתנן בכלאי הכרם והביאו הגמרא ג"כ שם ז"ל כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור בח"ל יורד ולוקח ובלבד שלא ילקט ביד ע"כ לשונו דאינו מיירי בכרם שהוא ודאי כלאי כרם דהיינו שידוע שזרעו בו זרעים דחרצן במכולת יד. אלא מיירי בספק אם נעשה הזריעה במפולת יד אחד ומש"ה דוקא קאמר מותר לקנות מהירק אף על פי שראה שנכרי לקט הירק מאותו הכרם אבל אי ודאי נזרע במפולת יד אחד אסור ליקח ממנו כשראה שלקט מאותו ירק וזהו שכתב רבינו ר"ס רצ"ז ז"ל ספיקו בא"י אסור ובח"ל מותר כיצד ירק העומד בין הגפנים ואין ידוע אם נזרע שם באיסור אם לאו כו' וס"ל לרבינו דבערלה שהוא הלכה למשה מסיני בח"ל אסור לקנות אם רואה שהנכרי לוקט משם אבל בכלאי הכרם שאינו אלא מדרבנן בח"ל הקילו בזה ואיכו אסור אפי' רואה שהנכרי לוקט משם אלא שאסור לישראל ללקט ממנו ביד וכדמשמע שם בגמרא לרבי יוחנן דקי"ל כוותיה דמה"ט הקילו בכלאי כרם טפי בח"ל מבערלה. אבל רש"י אינו מפרש שם כן ע"ש ומשמע מפירושו שם דגם בכרם שהוא ספק ערלה מותר אפי' רואה העכו"ם לוקט משם שהרי פירש וכתב דמ"ש בח"ל ישראל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט דקאי אפרדס שיש בו ג"כ ודאי ערלה. וגם אח"כ שם במשנה דכלאי הכרם פי' דאיירי בכלאי כרם ודאי ואפילו הכי מותר ליקח מהנכרי אף על פי שהישראל רואהו שנכרי לוקט משם והרי כיון דבח"ל כלאי כרם מדרבנן לא אסרו אותו כ"א כשילקט בידיו. והנה דברי פירש"י כמעט המה כפי' הרמב"ם ע"פ שביארם הב"י ע"ש: