עריכת הדף "דרישה/אבן העזר/פ" (פסקה)

== ה ==

שהבטלה מביאה לידי זימה והא דכתב בס"ס פ"א גבי המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה שאם יש לה מלאכה כל שהו כגון לשחק בכלבים סגי משום שהטעם הוא שהבטלה מביא לידי שיעמום לכאורה נראה שלק"מ שכך איתא בגמ' במתני' רבי אליעזר אומר אפי' הכניסה לו ק' שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביא לידי זמה רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביא לידי שיעמום. ובגמרא מאי בינייהו איכא בינייהו דמטללא בגורייתא ופרש"י משחקת בכלבים דקים. לידי זימה איכא לידי שיעמום ליכא דאין שיעמום אלא ביושב ותוהא ובטל לגמרי והנה רבינו גבי מלאכה כתב כרבי אליעזר שהבעל יכול לכופה לעשות בצמר כדי שלא תבא לידי זמה אבל לקמן שהבעל הדירה ממלאכה וא"כ אינו חושש שתבא לידי זמה וכופין אותו להוציא משום דא"א לה להיות בטל מכל מלאכות שבעולם מפני שהבטלה מביאה לידי שיעמום שהוא רעה לה ואם כן אם לא התיר אלא מלאכת כל שהוא שלא תבא לידי שיעמום סגי שהרי אפשר לה להיות בלא שאר כל מלאכות הואיל שאינו חושש על הזימה והיא גם כן אינה חוששת על הזימה ולכן פסק התם כרשב"ג. אבל ז"א דא"כ מנא ליה לרבינו הא דכתב בס"ס פ"א דלדעת הרי"ף לא סגי בשחיקת כלבים משום דפסק כר"א דילמא במדיר לאשתו כ"ע מודו ול"פ רשב"ג ור"א כ"א באינו מדיר ומטעמא דכתיבנא ולכאורה היה נראה לתרץ דודאי רבינו כהרא"ש אביו ס"ל דבשחיקת כלבים סגי וכמ"ש בס"ס כ"א וכאן כתב זה בכלל מ"ש לפני זה דכל אשה ראויה לעשות דבר אפילו יש לה כמה שפחות והיינו אינו חיוב אלא עצה טובה ה"נ מ"ש שצריכה לעשות בצמר לעצה טובה נקט ואע"ג דכתב לשון שצריכה י"ל דלשון דר"א נקט ול"ד. א"נ ה"ק כל אשה וצריכה ויטול הדבר על נפשה כאילו הוא חיוב וצריך. ועי"ל הואיל שהרי"ף פסק דוקא כר"א ולא סגי בשחיקת כלבים כמ"ש רבינו בס"ס ע"א נקט הכא זה הטעם שהוא אליבא דכ"ע אפילו לדעת הרי"ף וגם אמר הכי מפני שכך הוא שנוי במשנה והשתא הוא עוסק בדיני המשנה מההיא דצריכה לעשות לבעלה ולא איירי בדין המדיר לאשתו: