עריכת הדף "דבר אברהם/א/כו" (פסקה)

==ה==

[ה] '''ובספר''' עונג יו"ט כתב להסתייע דממזר אין בו דין כהונה מתשובות הרשב"א ז"ל (סי' כ"ז), שהקשה לו הר"י הצרפתי ז"ל על הא דאיתא בתו"כ (פ' אמור) יאמר לאמו ולא ואמר לאביו מה ת"ל לאביו מה אמו שהיא מתחללת הוא מטמא לה אביו שאינו מתחלל אין דין שיטמא לו, איו כן הייתי אומר מה אמו בידוע אף אביו בידוע אביו חזקה מנין ת"ל לאביו. קשיא לי ליטמא לאביו ממ"נ אי אביו הוא שפיר מטמא לו ואי לאו אביו הוא א"כ ממזר הוא ואינו מוזהר על הטומאה. והוא ז"ל תירץ לעצמו דאצטריך קרא למי שהוחזק ע"פ עדים שהוא כהן ואח"כ בא אחד לאח"ז ואמר עליו שהוא אביו ונוהג עמו כאב ומת ובא ליטמא לו שבקינן ליה. והרשב"א ז"ל תירץ לו דכוונת התו"כ היא דאי לאו קרא דאביו הו"א דודאי אביו באמת הוא והוא עומד ומשמש ע"ג המזבח אפ"ה לא יטמא לו משום דגבי טומאה לא שרי קרא לטמאות אלא בידוע שהוא אביו ולא כשהוא אביו מחמת חזקה. הרי מוכח מדבריהם דממזר בנו של כהן אין בו דין כהונה דאל"ה מאי קשיא להו להנך רבוותא דליטמא ממ"נ כיון דבהך הו"א הוה אמרינן דלא אזלינן בתר רובא וחיישינן דילמא לאו אביו הוא א"כ בעינן למיחש שמא זינתה אמו מכהן ונתעברה מביאה ראשונה דהוי ממזר ויש בו דין כהונה ומאי קשיא להו לטמא ממ"נ, אע"כ דס"ל דממזר אין בו דין כהונה, זת"ד ס' עונג יו"ט. ולי מה נפלאו דבריו, אטו הו"א דלא אזלינן בתר רובא כלל בכל התורה כולה ואצטריך להכי קרא דלאביו יטמא, וכי לא ידעינן לפי ההו"א דתו"כ דאזלינן בתר רובא בכל התורה כולה עד שנבוא לומר דלההו"א כל ממזר או גם כל בן ישראל אסור לטמאות למת שמא בן כהן הוא אע"ג דודאי כהנים מיעוטא נינהו, והרי הלכה רווחת היא דאזלינן בתר רובא וילפינן לה בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/יא/א|דף י"א]]}} מקראי טובא. ועוד דאפילו לפי דבריו בתירוצו שאין ממזר בדיני כהונה ולהכי שפיר הקשו למ"ל קרא דלאביו ליטמא ממ"נ שאם הוא ממזר אפילו בן כהן אינו בדין כהונה, מ"מ לא העלה עדיין ארוכה לפי דרכו דאכתי צריך קרא לילדה לט' חדשים מצומצמין אחר נישואין דאפשר שנתעברה אמו קודם קידושיה ואינו ממזר ולפי דרכו דלההו"א חיישינן למיעוט כהנים ניחוש שמא מכהן הוא וכשר ואסור לטמאות למתים. אבל הענין פשוט דזה ודאי דבכל התורה כולה אזלינן בתר רובא גם לפי ההו"א דתו"כ אלא דהכא בטומאת קרובים לחוד דחידוש הוא אלו היה כתוב בקרא רק אמו הו"א דאין לך בו אלא חידושו אמו שהיא ודאית אין אבל אביו שאינו ודאי אלא מדין רובא לא, אבל בכל התורה כונה ודאי אזלינן בתר רובא ולהכי כדנקטינן בצד הספק שמא זינתה אמו ואנו מסופקין אם מכהן נתעברה או מישראל לענין איסור טומאת הולד למתים מה שאינו שייך לחידוש דטומאת קרובים הרי זה בכלל כל התורה כולה ושפיר ניזול ביה בתר רובא דעלמא דלאו כהנים נינהו והולד ישראל ומותר לטמאות למתים. וא"כ קושית הר"י הצרפתי לאו משום לתא דכהן ממזר היא אלא משום שאינו בן כהן כלל ואזדו להו דברי העונג יו"ט: