עריכת הדף "גשמי ברכה/רות/ג" (פסקה)

== טו ==
'''וימד שש שעורים.''' כבר דרשו באגדות, אי אפשר לומר שש סאין, לפי שאין דרכה של אשה לשאת כמשא זה, אלא שש שעורים ממש, ורמז לה, שעתיד לצאת ממנה בן שיתברך בשש ברכות, והוא מלך המשיח דכתיב ביה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#|ישעיה יא]]}} ונחה עליו רוח חכמה ובינה עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה׳:

'''ואמנם''' עם כל זאת קשה הדבר, כי גם לתכלית רמז היה אפשר לעשות בדרך כבוד וממשי, וכמו ביוסף שנתן לבנימין חמש חליפות שמלות {{ממ|פ׳ ויגש}} גם כן לתכלית רמז שיצא ממנו בן שיצא בחמש לבושי מלכות, והוא מרדכי, כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ח#טו|אסתר ח טו]]}} ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וארגמן וכו', אבל בנתינת שש שעורים, לו גם ברמז, יש בזה חלול כבוד וכלימת פנים:

'''ואולי''' י״ל באור הענין על פי מה שאמרו במסכת כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/קיא/ב|קיא:]]}} בברכותיה של ארץ ישראל, שהיה משקל חטה אחת כמשקל שתי כליות של שור גדול, ותפס מין חטה משום דסמך זה על לשון הפסוק בפרשת האזינו, עם ח ל ב כליות חטה, אבל אין הכי נמי היו מבורכים במשקל בערך כזה גם יתר מיני זרעונים ובכללם גם שעורים, ואם כן היו שש שעורים מנה יפה שראויה לכבד בה:

'''ויתבאר''' לפי זה הלשון וישת עליה, שהוא כמו דכתיב {{ממ|פרשת וירא}} בהגר, שם על שכמה, והנה אם היו שעורים אחדים כפי הרגיל. הלא אפשר לקחת ביד, אבל אם היו במשקל כבר, כמבואר, היה צריך לסדר המשא עליה, וזהו וישת עליה:


{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}