עריכת הדף "ביאור הגר"א/אורח חיים/רנד" (פסקה)

== ה ==

'''ס"ה פניו כו' ולא כו'.''' ברמב"ם כתב אשניהם אפת וחררה פניה שהם מדובקים בתנור או באש והב"י חילקן וס"ל שהרמב"ם פ' כר"א כמ"ש המ"מ ולא הרויח כלום כמ"ש בט"ז. ונ"ל שהרמב"ם פ' כת"ק כמ"ש בפי' המשכה שאין דרכו לפסוק כיחידאה משום בעיא דגמרא אליביה כמ"ש בהרבה מקומות רק דקשה ליה למה לא מיבעיא לגמ' אליבא דת"ק ופי' דלא כרש"י ותוס' דאינו לא קולא ולא חומרא דפעמים זה מתקרם בראשונה ופעמים זה ולא מיבעיא אליבא דת"ק דאליביה ודאי בחדא סגי דסתמא קאמר שיקרמו פניה וז"ש בתנור או באש וכ"כ הטור:

'''וכל שפורסה.''' מנחות ע"ח ב' וע"ש תוס' ד"ה פורסה כו':

'''ופשטידא.''' כ"כ סמ"ג וסה"ת והם פוסקין כר"א ומפ' כפי' תוס' דלהקל בא כמו שמפורש בדבריהם שם ולענין המוציא רק בפשטידא מודה ר"א כמ"ש תוס' בשם ירושלמי ומודה ר"א בלחם הפנים כו' ר"ל מפני שעב ואינו מתבשל מהרה כמ"ש בפ"ב דפסחים ובסוף פ"ב דביצה וה"ה כאן ולא היה צ"ל למטה רק לשון התוס' הנ"ל נקט בשם הירושלמי שכאן אף למעלה. ועל רמ"א ל"ק שאפשר שרצה לצאת גם פרש"י וזה דוקא בפשטידא משא"כ בשאר דממ"נ בתחתון סגי ועיין הג"מ פ"ז מה' ברכות והג"א פ"ו דברכות ד"ה אמרינן בחלק כו' ולעיל סי' קס"ז ס"א. ויותר נראה דאף הם מודים דאפשר שיתקרם לפעמים העליון תחילה רק שדרך התחתון ליקרם תחלה לכן כאן דקרימה מעליא בעי' צריכה שניהם משא"כ בשאר דפסקי' כר"א אין חשש ובזה יבואו דבריהם על נכון עם פסק הרמב"ם דבחדא סגי בכ"מ אף דחלוקין בפי' כנ"ל:

'''ויתבשל.''' כשיטת הי"א דבסי' רל"ג ס"א:

'''ואם נתן כו' אם.''' שם קי"ז ב' ת"ר שכח מ' דבמזיד אסור:

'''עד.''' שם י"ח ב':

'''אם אין כו' שאין להם כו'. ר"ן.''' מהא דאמרינן ג' ב' הדביק כו' וע"ש תוס' ד"ה התירו ואע"ג כו' והרי"ף לא רצה בתי' כמ"ש הר"ן דאדרבה מפ' כל כתבי מוכח דאף מדרבנן אין איסור רק משום עובדין דחול כמש"ש מה דאפשר כו' דאל"כ לא הוי פריך גמ' מידי שם ותי' הרי"ף דשם התירו משום שאין לו מה יאכל לכבוד שבת משא"כ כאן דעדיין לא נאפה ואינו ראוי ע"ש ברי"ף ור"ן:

'''ואם א"א''' שאמר כל מה כו' משום דאפשר וכמ"ש קכ"ח ב' דכמה דאפשר כו' ואמרו שם ואם אינו סיפק בשערה כו':

'''ואם נתנה בכדי.''' מדאמרינן שם ל"ז ב' הא קרמו פניה שרי ובספ"ב ושוהה כדי לצלות כו' וע"כ לצורך שבת וע"כ רודה בשבת וכמו בתקיעות כמ"ש הר"ן ומדאמר שם שכח מ' דבאיסור:

'''וצורך כו'.''' ושלא לצורך דדמי לתקיעת שופר כמש"ש ובתקיעת שופר אמרינן בר"ה ל"ג א' אבל מתעסקין כו' ל"ק הא כו' וכפי' תוס' שם דבקטן שהגיע מותר דאיכא צורך היום קצת ושלא הגיע אסור וכ' הרי"ף בריש שבת וכמ"ש במלחמות מדקא שרינן רדיה כנ"ל ותי' רי"ף דע"כ לא שרינן אלא לצורך שבת משא"כ בהא דרב ביבי כו' ע' במלחמות ובר"ן שם ריש שבת:

'''אפי' בשינוי.''' מדדחיק שם ולא התיר בשינוי ע"כ דאסור אף בשינוי דהשינוי אינו אלא להחמיר במקום שמותר כמ"ש כמה דאפשר:

'''וכ"ז בתנור.''' לשיטתו בס"א כפירש"י שם:

'''או שאינו אופה.''' אע"ג דבשאר דברים אין חילוק דלא אמרינן רק בחייתא דע"כ מסיח דעתו דאל"כ לפלוג בבשיל ולא בשיל מ"מ כאן כיון שאופה למ"ש ע"כ יש לו לשבת ואסור לרדות כלל וע"כ מסיח דעתו והרי הוא כחייתא כל בו: