עריכת הדף "אלשיך/אסתר/ו" (פסקה)

== ח ==

'''יביאו לבוש מלכות וגו'.''' הנה בזה נעמוד ונתבונן נפלאות אל מה גדלו מעשיו והשגחתו יתברך בתכלית הפרטות מכ"מ כי הלא כל איש חכם לב ישום וישרוק על ערלת לבב המן איך שם נפשו בכפו בהקשותו לשאול יביאו לבוש מלכות וגו' וסוס וגו' והלא אחת דתו להמית הלובש לבושו של מלך או רוכב על סוסו באופן כי בנפשו ידבר הדובר דבר רע ומר כדבר הרע הזה ומה זה ערב אל לבו לדבר דבר כזה אמנם הנה להעשות הכבוד ההוא בעצת המן וע"י. הנה כתבנו כי אחשורוש עשה בחכמה מהטעם הנ"ל אכן אלהי עולם ה' לא מחשבותיו מחשבות ב"ו ומה' יצא הדבר שאול ישאל המלך להמן מה לעשות באיש ולהעשות הכבוד ההוא מאתו בידו לשלם לאיש כמעשהו ה"ה כי למה שע"י מה שלא קם ולא זע מרדכי לפני המן נתגלגל שבקש המן להשמיד את כל היהודים עם מרדכי ושיצא יצוא קרוע בגדים בלבוש שק צועק מר בשוקים וברחובות כמפורש ומרדכי ידע וגו' ויקרע וגו' ע"כ ?גמול אלהים הוא בא ויתן בלב מלך לשאול מהמן מה לעשותו ויתן בפיו לענות כדברים ההם ושידיו תבצענה כאשר גזר עליו המלך לשלם לאיש כמעשהו כי המן המבקש להשפיל את מרדכי לפניו נהפוך יהי' כי הוא יכנע לפני מרדכי כעבד לאדוניו ויועץ למלך יהי' לשלם גמול פרי מעללי מרדכי בעה"ז תחת אשר נכנע בגרמת המן הרע הלא הוא לעומת אשר לא השפיל קומתו לפני המן על במותיו ידרוך ומה גם למז"ל שעל גביו דרך לעלות על הסוס ולעומת אש' לבש שק יביאו לבוש מלכות וגו' ולעומת אשר רגלים רצת ותלא כאו' ויצא ברחוב העיר ע"כ וסוס אשר רכב וגו' וירכיבהו ברחוב בעיר ולעומת האפר שבראשו באו' וילבש שק ואפר עתה נאמר ואשר ניתן כתר מלכות בראשו ולעומת צעקה גדולה ומרה ברחוב העיר עתה ירכיבוהו ברחוב העיר ושם יקראו לפניו ככה יעשה לאיש עוד שנית גדלה השגחתו יתברך במה שלעומת כל הכנעותיו הגדילו זולת קריעת בגדיו כי הלא קרע בגדיו וילבש שק והנה לעומת השק לבש לבוש מלכות אך לעומת קריעת בגדיו לא נתייחד לו פרי תגמולו. אמנם לזה נשים לב אל אומרם ז"ל בנימן גרם לקרוע אחיו שמלותם וכו' ולמה מכל מה שעשה לא בקשו מי גרם רק על הקריעה אך הוקשה לרז"ל כי כל שאר דברים בעוד שלשה ימים פרע לו ה' גמולו מש"כ בקריעת בגדיו לכן אמרו כי בקרוע בגדיו פרע חוב זקנו בנימן כמז"ל בנימן גרם שיקרעו אחיו שמלותם כמד"א וימצא הגביע באמתחת בנימין ויקרעו שמלותם יבא מרדכי מבנימן ויקרע על ישראל וא"כ איפה מה גמול יערכו לו במה שמשלם את נשיו. עוד ב' הורה לנו הוא יתברך למוד נחמד ונעים לעבוד את ה' הלא הוא כי המתבזה לש"ש משם תצמח מעלתו כי הלא מי ראה את מרדכי היושב בשער המלך וגדול ליהודים קרוע בגדים ולבוש שק ואפר ברחוב העיר צועק צעקה גדולה ומרה הלא נקלה לעיני עבדים ושפחות ואור פניו יפלון מן היום ההוא ואדרבה להפך היה שבמקום ההוא נתעלה בעיני המלך וכל ההמון ויעבירו קול ככה יעשה לאיש וגו' ולבא אל התכת הכתובי' נשית לב אל מלת בו שהיא לבלי צורך ולא עוד אלא שמורה שהמלך היה לבוש אותו לבוש שלבש בו שאל"כ היל"ל שנתלבש בו המלך והיתה צודקת מלת בו וגם באו' ואשר ניתן כתר מלכות בראשו שאם הוא שיביאו הסוס שניתן כתר מלכות בראש המלך כאשר רכב עליו מהראוי יאמר אשר רכב עליו המלך כאשר ניתן כתר מלכות בראשו ואם הוא שינתן כתר מלכות בראשו של האיש אשר המלך חפץ ביקרו מהראוי יאמר וכתר מלכות ויחזור אל אומר יביאו בראש הפ' שבכלל מה שיביאו יהה כתר מלכות ועוד שלא הביא אח"כ כתר. אמנם הנה על פסוק צדק לבשתי וגו' ארז"ל יש נאה ללבישו ואין לבושו נאה לו ויש לבושו נאה לו והוא אינו נאה ללבושו אך בהיותם נאים זה לזה היא מתלבש בלבוש והלבוש מתלבש בו ועד"ז יאמר אשר לבש בו המלך שאם היה אומר אשר לבש המלך היה נראה שהלבוש קנה חשיבות שלבש אותו המלך שהיא נאה ללבושו ובאומר מלת בו הוסיף שגם המלך נתלבש והתפאר בו כי הוא לבוש חשוב מאד שהיה לבושו נאה לו ובחכמה קיצר שבאומר אשר לבש הוא שלבש המלך את הלבוש ובאו' בו הוא שגם המלך נתלבש בו וז"א בו המלך. ועל אומר ואשר ניתן וגו' אז"ל בפר"א כי המן אמר בתחלה להביא הכתר ואח"כ ראה פני המלך משתנים חזר ואמר הלבוש והסוס ואחשוב כי היה נדון בקרבו אומר בלבו אוי לי אם אומר שיביאו כתר מלכות אוי לי אם לא אומר אם אומר אולי יקפיד ואחייב את ראשי למלך ואם לא אומר אפסיד כבוד גדול ע"כ עשה בערמה ואמר דברי' היולניים שאם יקפיד לא יתפש ואם לא יקפיד ישתמש בתגא והוא כי לא אמר וכתר מלכות שמשמעו שגם יביאו כתר מלכות וגם לא אמר אשר רכב עליו המלך כאשר ניתן כתר מלכות בראשו רק ואשר ניתן כתר מלכות בראשו שאם לא יקפיד המלך אז יראה שמאיר פניו אליו יאמר כי זה פירושו ואשר ניתן כלומר שגם יביאו אשר ניתן ופירש מה הוא הדבר שניתן והיכן ניתן הדבר שניתן הוא כתר מלכות והיכן ניתן בראשו שהוא ראשו של מלך הנזכר ואם בא להקפיד יאמר כי יחזור אל הסוס שיהיה הסוס אשר רכב עליו כשניתן כתר מלכות בראשו ואחר שהוציא הדבר מפיו ראה בפיו רעה ושב ורפא לו באומר ונתון הלבוש והסוס שהוא מיותר והראוי יאמר ונתון אותם אך לתקן את אשר עוותו אמר ונתון הלבוש והסוס לומר כי לא היה בכלל דבריו זולת ב' אלה ולהורות נתן אומר ע"י איש משרי המלך למען יאמר בלבו אם על הסוס ולבוש להיותם של מלך אמר שלא ינתנו רק על יד איש משרי המלך ומה גם עתה כתר שלא חשב אנוש ינתן בשום פנים וש"ת כי מה שאמרתי ע"י איש משרי המלך הוא על דבר כבוד האיש אשר המלך חפץ ביקרו ולא על היו' הלבוש והסוס של מלך עכ"א כי עיקר הפעולה שנעשית לאיש ההוא שהיא הלבישה והרכיבה לא ע"י איש משרי המלך יעשו רק ע"י הזולת וזהו והלבישו והרכיבו ולא אמר והלביש והרכיב וא"כ אמור מעתה כי מה שינתן ע"י איש משרי המלך אינו רק על דבר כבוד הלבוש והסוס למה שהם של מלך: