עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ו == '''מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן אעפ"י שהי' השור קשור הבעלים חייבין, שדרך השור וכיוצא בו להתיר הקשר ולצאת ולהזיק אפי' שמרוה שמירה מעולה וחתרה ויצאה והזיקה הבעלים חייבים.''' ''' השגת ''' הראב"ד: הבעלים חייבים. א"א חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש כי מה שאמרו בור מכוסה ושור קשור שמסר לחש"ו שהוא חייב באינו קשור ואינו מכוסה כראוי [עסקינן] וסומך על שמירת החרש עכ"ל. ''' כתב ''' המ"מ וז"ל ופי' רבינו בשור קשור כראוי עסקינן ואעפי"כ הוא חייב שדרכן של אלו לשחוק בהן ולהתירן, וכיון שכן הו"ל תחלתו בפשיעה וסופו באונס כגון שחתרה חייב וכן עיקר, ובהשגות א"א חיי ראשי וכו' וכבר הכריע הרשב"א ז"ל כפי' המחבר עכ"ל המ"מ, והנה בהא דאמר בגמ' שור דרכי' לנתוקי פירש"י מאליו והקשו בתוס' דהא ע"כ מיירי בקשרו וכסהו כראוי וא"כ אין דרכו לנתוקי מאליו ולכן פירשו בתוס' דדרכו לנתוקי ע"י חרש שהחרש ינתק הקשר ויגלה הבור והרשב"א כתב להדיא כפי' התוס', ובדברי רש"י מפרשים בש"מ דרש"י סובר דמיירי בקשרו וכסהו שלא כראוי, וא"כ הרמב"ם דכתב כיון שדרך השור לנתק הקשר ולצאת וכן כתב בפ' י"ב שדרך הבור להתגלות ואלו אין בהם דעת, ומוכח דמפרש דרכי' לנתוקי ולנתורי היינו מאליו, ורק שאלו אין בהם דעת לשמרם, וא"כ דבריו דלא כרש"י ודלא כתוס' והמ"מ שכתב שהרשב"א סובר כדברי רבנו וזה אמת בדין קשרו וכיסהו כראוי אבל הרשב"א מפרש כד' התוס' דדרכו לנתוקי ע"י חרש והרמב"ם מפרש דרכו לנתוקי מאליו ודבריו תמוהין - ''' והנה ''' הרמב"ן במלחמות גבי מיגו דהוי פושע לענין גמלים בדף נ"ב כתב לענין סוגיא זו אחר שהאריך בביאור הסוגיא כ' וז"ל אלא ודאי בשקשר כראוי או שכיסהו כראוי לנופל זה וגילהו חרש ושוטה עסקינן דכיון דהו"ל למיתי לאחר זמן ומיחזי אי נתק ונתר ע"י הגמלים או רוב הדריסה ולא אתא פושע הוא ואעפ"י שלא נתק ונתר אלא שגילוהו מתחלה חרש שוטה וקטן חייב אעפ"י שאין לחייבו על מעשיהן משום דהו"ל תחלתו בפשיעה וסופו באונס עכ"ל ע"ש שהאריך, והנה הרמב"ן התחיל משור ובור ולבסוף לא תי' רק על בור שהי' צריך לבוא לבדוק אם לא נתקלקל ע"י רוב הדריסה או ע"י גמלים, ועל שור קשור לא הזכיר כלל בשביל מה יתקלקל הקשר אם קשרו בחבל חזקה, ונראה לי דכיון דקיי"ל הניחה בחמה חייב, ואפי' בנעל בפני' כראוי חייב משום דכיון דמצטערת תסתור הדלת א"כ כשמסר השור לחש"ו הוי לגבי זה כמו הניחה בחמה דהא צריך לאכול ואם החש"ו לא יתן לו ינתק הקשר ויצא ובדברי הרמב"ן אלה הי' מיושב דברי הרמב"ם דאף דמיירי בקשרו וכיסהו כראוי מ"מ פירש דרכי' לנתוקי ולנתורי מאליו וכנ"ל. ''' אכן ''' דברי הרמב"ן אינם ברורים דא"כ יהי' הדבר תלוי בשיעורים דהיינו מקודם שהגיע העת שאפשר להתקלקל ע"י גמלים או רוב דריסה צריך להיות פטור, ומי לא עסקינן במקום שאין גמלים מצויים והא בברייתא סתמא קתני וכן נמי גבי שור אף שכתבנו תי' פשוט דהא השור צריך לאכול והוי כמו הניחה בחמה, אבל עכ"פ נתת דבריך לשיעורים הא ודאי לא יתחייב בשנים או שלשה שעות הראשונות אחר שאכל השור הא באותה שעה לא דמי להניחה בחמה, ונראה דבאמת מסרו לחש"ו הוי פשיעה גם מצד שמא יקלקלו היינו שבעצמם ינתקו הקשר ויגלו הבור, ומדברי הרמב"ן משמע דזה שגילהו החש"ו הוי אונס רק דמחייבין המוסר לחש"ו משום דתחלתו בפשיעה משום חסרון שמירה וסופו באונס שבעצמם גילוהו, ואינו מוכרח דמהיכי תיתי יחשב אונס, ותוס' ורשב"א דמפרשי שור דרכי' לנתוקי ע"י חרש הא בודאי לא הוי אונס, וא"כ אף דנפרש דרכי' לנתוקי מאליו, אבל אינו מוכרח כלל דזה יהי' אונס דודאי החש"ו מצויין שיקלקלו, רק דהסבר דברי הגמ' כן הוא דהגמ' מחלק בין שור ובור לאש בזה דגחלת כיון דכל זמן דשביק לה מעמיא ואזלא לכן בטל לו דין מזיק מהאי גחלת ורק דהחש"ו ליבו את הגחלת ועשו אותה לאש שורפת נמצא דהחש"ו עשו את הגחלת למזיק ובכה"ג אין לחייב את הבעלים ע"י פשיעה כי אין מחייבין הבעלים אלא אם פשע במזיק, אבל אם אינו מזיק ליכא דין חיוב נזקין ולא דין פשיעה, ונמצא דהסבר דברי הגמ' כן, דשור אף שהוא קשור מ"מ אפשר במציאות שיזיק שינתק הקשר ויצא ואף דקשרו כראוי היינו דהתורה פטרה להבעלים בשמירה כזו אבל כיון דאיכא מציאות שינתק הקשר ודרך השור בשביל איזה סבה כמו אם יחפוץ לאכול וכמש"כ או בור ע"י דריסה שיתגלה ולכן לא בטל שם מזיק מהשור ומהבור, אבל גחלת כיון דמעמיא עמיא ואזלא א"כ בטל שם מזיק מהגחלת וכמש"כ, וכן גבי שור ובור כיון דנקראין מזיקין בשביל זה כשמסרו לחש"ו והם נתקו הקשר או גילו הבור חייב דהא פשע במזיק, אבל גחלת כיון דבטל שם מזיק ממנה א"כ לא נוכל לחייבו בשביל שמסרו לחש"ו דהוי פשיעה בדבר שאינו מזיק - ואפשר לכוין דברי אלה במקצת עם ד' הרמב"ן ז"ל. ''' והנה ''' בתוס' לקמן דף נ"ט ע"ב חקרו אם נעשה אש ע"י רוח מצוי' שהרוח ליבה האש אם הבעלים חייבים, דאפשר אין חייבים הבעלים אלא אם בעצמם עשו האש ורק הרוח הוליכה האש וע"ז הביאו התוס' מהגמ' דסוגיא דשור קשור ובור מכוסה דקאמר שור דרכי' לנתוקי ופירשו בתוס' ע"י חרש וגחלת כמה דשביק לה חרש היינו דאין דרכו ללבות גחלת כמו דדרכו לנתוקי שור ולנתורי בור אבל אם הי' דרכו ללבות גחלת הי' חייב, אלמא דאפי' אם עיקר האש נעשה ברוח מצוי' חייב, אכן לפי הרמב"ם ולפי דברינו דבשביל דאין דרכו של הגחלת להתלבות מעצמה אף דהמסירה לחרש הוי פשיעה מ"מ פטור משום דהוי פשיעה בדבר שאינו מזיק, א"כ לכאורה מוכח דאם נעשה האש ע"י רוח מצוי' פטור. ''' והנה ''' מסוגיא זו שהביאו התוס' ראי' היינו לשיטתם שפירשו דרכו לנתוקי ע"י חרש, אבל הרמב"ם דמפרש דרכי' לנתוקי מאלי' א"כ הראי' הוא בהיפוך וכנ"ל, אך באמת פסק הרמב"ם להדיא דאם ליבה רוח מצוי' חייבים הבעלים. ''' ולכן ''' נראה דבאמת הרמב"ם ג"כ סובר כתוס' דאין חילוק מהולכת האש ע"י רוח מצוי' לעשית האש ע"י רוח מצוי', והביאור בסוגיא זו דשור דרכי' לנתוקי הוא כן דהנה התוס' הקשו מה דאמרו בגמ' ולר' יוחנן דאמר אפי' מסר לו שלהבת פטור דכוותה הכא בשור מותר ובור מגולה והקשו בתוס' כיון דסבר ר' יוחנן דשלהבת בלא גוזא סילתא אינו מצוי להזיק א"כ הוי כמו גחלת לר"ל ולשור קשור ובור מגולה נדמה אותו, ותי' בתוס' דמשמע לגמ' דטעמא דר' יוחנן דפטר משום שהחש"ו שומרו דאין עושה היזק אלא אדרבא עושה שמירה, ודברי התוס' תמוהים דהיכן מצינו דחש"ו יהיו עושים שמירה ובודאי אפי' למ"ד שומר שמסר לשומר פטור, אם מסר לחש"ו הוי פשיעה וחייב, וכן כתבו להדיא בתוס' בב"מ דף ל"ו דאפי' אם מתה ברשותן חייב דהו"ל תחלתו בפשיעה וסופו באונס, ועוד דא"כ מאי האי דמשני התם צוותא דחרש קא גרים דהיינו אחיזת החרש גרם ההבער, דמה איכפת לן דאחיזת החרש גרם ההבער, כיון דגם בלא החרש הי' חייב, דדמי לשור מותר ובור מגולה, ורק בשביל שהחרש הוא שומר וא"כ ממ"נ אי חרש נחשב לשומר ליפטר גם בשור ובור, ואי לא נחשב שומר א"כ ליחייב גם בשלהבת דאף דלבסוף גרמה צוותא דחרש מ"מ ליחייב משום תחלתו בפשיעה חסרון שמירה וסופו באונס דהוי ע"י צוותא דחרש כמו שכתב הרמב"ן על שור ובור. ''' ונראה ''' דס"ל לתוס' דאיברא דחש"ו אינם שומרים אינו מוכרח מזה לומר דהוי רוח מצוי' שיזיקו, דאפי' אם לא הוי כרוח מצוי' מ"מ חשיב פשיעה אם מסר לחש"ו לשמור דאימתי אמרינן דפטור אם עשה שמירה שיכולה לעמוד ברוח מצוי' היינו אם עכ"פ לא פשע ולא קלקל אבל במסירה לחש"ו כיון דיכולים לקלקל ולגרום היזק ולא רק חסרון שמירה בודאי מי שמוסר להם לשמור הוי פשיעה, ולכן ס"ל לר' יוחנן דכיון דשלהבת בלא גוזא סילתא אינו מזיק גמור ומוכן בעצמו להזיק ורק שהרוח מצוי' צריך לעשותו למזיק, וכיון שע"י המסירה לחרש דעוד הוי קצת שומר דבשביל שמירתן כבר אינו מצוי ההיזק ואינו כמו רוח מצוי' אף דבודאי הוי פשיעה מסירת השלהבת לחש"ו פשיעה כזו אינו חייב אלא במזיק ובמזיק שאינו גמור רק שרוח מצוי' עושית אותו למזיק צריך שיהי' עכ"פ מצוי כמו רוח מצוי', וכאן ע"י מסירה לחרש לא נחשב כרוח מצוי', ולזה קאמר הגמ' שפיר התם צוותא דחרש קא גרים היינו דאם הי' האש הולך מעצמו בודאי לא הוי מהני שמירת החש"ו, אבל כאן דצוותא דחרש קא גרים שההיזק לא נעשה מעצמו אלא החרש גרם ההבער וזה אינו חשוב רוח מצוי', ועיין במש"כ התוס' דכ"ב ע"ב אי מסירה לחש"ו הוי רוח מצוי' והוא כדברינו. ''' ונמצא ''' עכשיו מבואר דברי הרמב"ם דאף דליבה הרוח חייב משום דאש שנגמר ע"י רוח מצוי' חייב מ"מ גחלת לדידן היינו דפסקינן כר"ל משמי' דחזקי' דבודאי הוי מזיק שאינו גמור משום דמעמיא עמיא ואזלא וצריך שיעשה מזיק ע"י רוח מצוי' וחש"ו אף דמי שמסר להם לשמור הוי פושע אבל אינם כרוח מצוי' ולכן פטור המוסר להם גחלת דעל פשיעה לבד אינו חייב בדבר שאינו מזיק וכנ"ל -
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף