עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ב" (פסקה)

== מח ==

'''אדין''' מלכא כאשר ראה המלך כי מתאמץ הוא לקבל כבוד אלהים במנחה וניחחין אמר לנסכה ליה אדין תפס דרך אחרת לכבדו במתנות ושולטן ויקר וזהו אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן וכו' ושלטנו וכו' ובזה יתכן הזכיר זכרון משאת המלך ואשר נשאו אחר מענה לשון המלך אשר ענה ואמר מן קשוט וכו' ולא מאז כלה דניאל לדבר המלך ומנחה וניחחין אמר לנסכה ליה. והנה מצאתי און לי בדברי רז"ל בב''ר פרשת ויחי כי לא קבל ומנע מהמלך יעבדהו כאלוה והן הן דברינו ובהן יתכן דרך הכתובים גם כי מחמדת איש חמודות לא יבצר ממנו כי איש הוא ומי כמוהו עובד אלהים ואיך יעשה הרעה הגדולה לשבת מושב אלהים ויחטא לאלהים. עוד אחשוב חשב וימלך המלך הלזה להעדיף סרח עודף בתאריו ית' על דבר דניאל כי הוא אמר אנת מלכא מלך מלכיא וכו' כי קרא אליו ית' מלך מלכיא כי קדש הוא המלכות הזה כמו שאז"ל. עוד שנית בטוב אחרית דבר דניאל על דבר כבוד המלך הדובר בו אמר אלה רב הורע למלכא מה די להוא לעומתם על הא' לשבחו ית' בתואר גדול ונורא מאד נעלה על אשר תארו דניאל וגם על עצמו הקטין ערכו מטה מטה מאשר העריכו דניאל על הראשונה יצא דבר מלכות מלפניו ואל ה' צבאות לא קרא מלך מלכיא בל יראה כי מלכי הארץ מלכים הם לפניו ית' רק כי ה' גדול עליהם והוא מלך על גביהן ואין זה תפארתו ית' רק שהוא מרא מלכין שהוא כעין אדון אצל העבדים מקנה קנינו אשר לא ישתתפו בסוג כעבד לאדוניו כאשר באמור מלך מלכיא כי כלם מלכים יקראו וזהו אומרו מרא מלכין כי הוא אדון למלכים והמה כעבדים אל יד אדוניהם ועל אשר נשאו דניאל באומרו אלה רב הודע למלכא אמר לא כן אנכי עמדי יחפוץ המלך ית' לעשות יקר לאיש כמוני אך אשר תרננה שפתי כי אזמרה לו הלא היא די יכלת למגלא כי לך יאתה ואליך נגלה ה' כי הנראה אליו לא מן ה' הוא רק רעיוני על משכבי סליקו: